באן-מי טבעוני

ישראל לא המציאה את הכיבוש. את זכות הראשונים הזו יש לייחס, כנראה, לאירופאים שנגסו במשך ארבע מאות שלמות בכל פינה טובה כמעט באמריקה, אפריקה ואסיה. הצרפתים, שהתנחלו בוייטנאם קצת אחרי מלחמת העולם השניה, הכירו לוייטנאמים (יש שיאמרו בעל כורחם) את הבאגט, או, בשפת המקומיים ״באן-מי״ שפירושו, בפשטות – לחם. המקומיים לקחו את זה משם והחליטו לחצות את הסמל הפאלי הזה (יש שיאמרו כמחאה שקטה) ולמלא אותו בכל טוב מקומי. באן-מי קלאסי תמיד יכלול ירקות טריים, פלפל חריף וירקות בתחמיץ (לרוב גזר וחזרת) וכמעט תמיד יתארח שם גם נתח של חזיר פרוס או קצוץ, פטה של כבד אווז ולפעמים גם גבינות יקפצו למיקס. השכבה הבסיסית תהיה, לרוב, שכבה עבה של מיונז, עוד זכר לצבא הכובש, שבעצמו סיפח את הממרח מהספרדים.

לא הצלחתי לאתר את הנקודה בה מישהו החליט להחליף את הבשר בטופו, אבל אני חושד שמדובר בעניין בן-זמננו, וכמו בהרבה מקרים אחרים – זה עובד. מאחר וטופו כשלעצמו מגיע כלוח חלק, יש להשרות אותו במרינדה לפני שהוא נכנס לתנור ואז ללחם.

הבאן-מי היחיד שיצא לי לטעום מחוץ לבית היה זה של ״האנוי״ והוא נהדר! הגרסה המובאת כאן היא מעין אלתור של גרסאות גנריות שמצאתי ברשת. בתיאבון

החומרים

למרינדה:
רבע כוס רוטב סויה
מיץ מליים אחד (או לימון אם אין ברירה)
כף שמן שומשום
רבע כוס חומץ אורז
כף סריראצ׳ה או טבסקו
חתיכת ג׳ינג׳ר מגוררת
גוש 300 גרם של טופו, פרוס לפרוסות רחבות
5 עלי בזיליקום קרועים ביד

לירקות המוחמצים:
שני גזרים חתוכים לגפרורים (ז׳וליאנים)
שני מלפפונים פרוסים בקולפן ירקות
רבע כרוב חתוך דק
רבע כוס חומץ בלסמי
רבע כוס חומץ אורז
כפית סוכר

להרכבת הכריך:
באגט
כף ממרח חרדל וחזרת (מצאתי בעדן טבע מרקט במחיר שערורייתי של פי 3 מבארה״ב)
כוסברה קצוצה

אופן ההכנה

בקערה רחבה מערבבים את חומרי המרינדה. משרים בהם את הטופו הפרוס ומכסים בניילון נצמד.
מאחסנים במקרר לשעתיים לפחות (הכי טוב ללילה שלם, אבל היי..)

מוציאים מהמקרר, שולפים את הטופו מהמרינדה ואופים בתנור בחום של 200, לכ-10 דקות. מוציאים מהתנור,
הופכים צד ומרטיבים את הטופו במעט מנוזלי המרינדה. מחזירים לתנור ל-10 דקות נוספות.

בזמן שהטופו בתנור, מכינים את הירקות בתחמיץ: מערבבים היטב את הירקות החתוכים עם כל נוזלי התחמיץ
ומניחים להם לכ-20 דקות.

ירקות בתחמיץ

כשהטופו אפוי, מרכיבים את הכריך: חוצים באגט לשניים ופורסים כל חצי לרוחבו. מורחים על צד אחד ממרח חרדל וחזרת, מעליו מניחים שתי חתיכות טופו. שופכים מעליהם כף מהמרינדה. מעל מפזרים מהירקות הכבושים ומעטרים בכוסברה. אפשר גם להגיש את הירקות בצלחת, לצד הכריך

Loading+ הוספה למועדפים

טופו עם אננס וירקות

אני הכי אוהבת את המתכונים האלה שנולדים בערבים משעממים כשאין שום דבר מעניין במקרר, אז מוציאים כל מיני רכיבים רנדומליים, זורקים למחבת ומקווים לטוב – ואז יוצא משהו שכיף לאכול אותו. ולמחרת אפילו יש קרייבינג לעוד, אז מכינים עוד פעם. ואז, מחליטים שהמתכון הזה חייב ללכת לבלוג, חצי כי אני רוצה לשתף אותו עם קוראיי וחצי סתם כי זה תירוץ טוב לאכול את זה שוב.

זאת מנה מהירה, כמו שאתם יכולים לנחש – אפילו לא צריך להשרות את הטופו מראש. מה שכן, אני לרוב משתמשת בטופו שהוקפא והופשר, חצי כי לקנות טופו באריזה של קילו זה הרבה יותר משתלם ואני לא יכולה לגמור קילו שלם בעצמי לפני שהוא פג תוקף, וחצי כי המרקם של הטופו משתנה מעט בהקפאה ואני די אוהבת אותו ככה. הוא נעשה קצת לעיס יותר וסופג יותר רטבים וטעמים. תנסו מתישהו.

העגבניות אולי נשמעות קצת לא שייכות, אבל הן דווקא עובדות פה מצוין, כמו שאננס עובד על פיצה. התוצאה היא תבשיל מתקתק-חמצמץ-חרפרף-ממכר.

רכיבים: (ל-2 מנות גדולות)

גוש טופו (כ-300 גרם)

כף שמן קוקוס או קנולה

בצל בינוני, חצוי לאורך ופרוס דק

2 שיני שום, כתושות

כף ג'ינג'ר טרי כתוש

2 גזרים קלופים, חצויים לאורך ופרוסים דק

2 עגבניות, קצוצות

כוס חתיכות אננס משומר + 1/2 כוס מנוזלי השימור

1/4 כוס רוטב סויה

כפית שמן שומשום

1/2 כפית שמן צ'ילי (לא חובה)

לקישוט: שומשום שחור (לא חובה)

הכנה:

חותכים את הטופו לריבועים בעובי של כחצי ס"מ. מניחים את הריבועים בין שכבות של מגבות נייר וסוחטים היטב את הנוזלים.

מחממים את השמן במחבת עם מכסה ומטגנים את הבצל עד לריכוך. מוסיפים את השום והג'ינג'ר הכתושים ומטגנים דקה נוספת, תוך כדי ערבוב.

מוסיפים את שאר החומרים למחבת, מערבבים ומכסים. מבשלים כ-10 דקות על אש קטנה, עד שהירקות רכים והטופו ספג את הטעמים. מסירים את המכסה ומבשלים עוד 2-3 דקות עד שרוב הנוזלים מתאדים.

מגישים חם על אורז או אטריות אורז. (בתמונות – אטריות אורז מלא שערבבתי עם כמה טיפות שמן שומשום ומעט שומשום שחור).

Loading+ הוספה למועדפים