פאי תרד, גבינת סויה ואגוזי מלך

כפיצוי על כך שהרבה זמן כבר לא פרסמתי מתכון, הנה אחד שאני גאה בו במיוחד. אם תנסו אותו, אני בטוחה שתבינו למה.

לפני שבוע או שבועיים, פתאום היה לי קרייבינג לבורקס תרד וגבינה. פעם גרתי ליד מאפיית טאבון, שכיניתי אותה "המקרר השני שלי" כי כל פעם שהייתי רעבה ולא היה לי חשק לבשל (תתפלאו, אבל זה היה קורה אז די הרבה. תקופת אנטי-בישול כזאת) הייתי יורדת למטה וקונה בורקס תרד וגבינה. "זה לא בעיה, אני פשוט אכין כזה", הודעתי לבנזוג יקר, "נראה לי שזה יעבוד מעולה עם גבינת סויה."

"בשביל מה לשים תרד בבורקס?" בנזוג שאל ועיקם פרצוף, כאילו ששאלתי מה דעתו שאכין בורקס גבינת סויה ומקקים.

"כי זה טעים."

"אבל זה בריא מדי."

"מה זה משנה? זה טעים."

"אבל בורקס לא אמור להיות בריא."

"אתה יודע, זה לא בלתי אפשרי שמשהו קצת בריא יהיה גם טעים."

"אבל זה ירוק."

"אבל אתה אוהב שייקים ירוקים. וזה בכלל ממש בריא."

"אבל זה שונה. שייק אמור להיות בריא."

"אבל זה הרבה יותר טעים מסתם בורקס עם גבינה."

"לא. זה בריא מדי."

השיחה הזאת נמשכה כך בלופ די הרבה זמן והתחילה לעלות לי על העצבים, אז באותו יום הכנתי בורקס גבינת סויה עם זיתים – לא לפני שדאגתי לוודא שזיתים, על אף היותם ירוקים, אינם בריאים מדי בשביל להיעטף בבצק עלים. זה גם היה טעים, אבל הקרייבינג לבורקס האגדי עם התרד והגבינה לא נעלם. להפך.

יכלתי להכין בורקס תרד וגבינה רק לעצמי, אבל כשמפשירים חבילה של בצק עלים אמורים להשתמש בכולה, ואז או שצריך לזרוק חלק וחבל, או שנתקעים עם כמויות ענק של בורקס. אז רקמתי לי תוכנית זדונית. שבוע מאוחר יותר, הזמנתי את בנזוג יקר ועוד זוג חברים לארוחת ערב, והחלטתי להכין פאי מבצק עלים, עם מלית תרד וגבינה, במקום בורקס. כיוון שפאי זה בהחלט לא בורקס, וודאי מותר לו להכיל איזה רכיב בריא או שניים. נכון? כך תכננתי גם לספק את הקרייבינג שלי וגם להכין ארוחה טעימה מבלי לפגוע, חלילה, בטוהר הג'אנקיות של מוסד הבורקס.

האם התוכנית הצליחה, אתם שואלים?

אז לא.

שהגשתי את הפאי הזהוב ועטור השומשום לשולחן, התגובה הראשונה הייתה "יא, מגניב! בורקס ענקי!"

"לאאא! זה לא בורקס! זה פאי!" טענתי בתוקף, והסברתי את ההבדלים הברורים בין בורקס לפאי, אבל נדמה לי שאף אחד לא כבר הקשיב כי כולם היו עסוקים בלאכול. היה כבר מאוחר מדי ולא עזר כלום. בסוף נכנעתי. "מישהו רוצה עוד חתיכה מהבורקס הענקי?"

אניוויי, הנה לכם מתכון לפאי – פאי – אבל יש לו ממש טעם של בורקס תרד וגבינה (בחיי שאין לי מושג למה). אז אם אתם לא ג'אנקיסטים טהרנים, אתם בהחלט יכולים להשתמש במלית כמילוי לבורקס. אני אפילו זוממת לעשות את זה בקרוב בעצמי (אהממיטאאוטאהמ).

רכיבים: (לתבנית פאי עגולה בקוטר 25 ס"מ)

ליטר חלב סויה, ללא סוכר ומלח (אני השתמשתי בחלב אלפרו באריזה האדומה)

מיץ מלימון אחד

3 כפות שמן זית

בצל גדול, קצוץ דק

6 שיני שום, קצוצים דק

כ-400 גרם מדליוני תרד קפואים (חצי חבילה של סנפרוסט. אפשר גם לטחון תרד טרי, אבל קחו בחשבון שתצטרכו כמות גדולה כי הוא מאוד מצטמק בבישול)

כוס אגוזי מלך קצוצים

כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

כף ממרח לימונים כבושים (לא חובה)

כ-600 גרם בצק עלים, מופשר – צריך 2 יריעות ריבועיות בגודל כ-25 ס"מ

שמן זית להברשה

2 כפות זרעי שומשום

הכנה:

מכינים את הגבינה: מחממים את חלב הסויה עם מיץ מלימון אחד, עד שהוא מגיע לרתיחה. ברגע שמתחיל לרתוח, מורידים מהאש ומחכים כמה דקות – תוכלו לראות שהמוצקים נפרדים מהנוזלים. שופכים למסננת מרופדת בבד גבינה (אני משתמשת בחיתולי בד שנקראים "חיתולי טטרה" ונמכרים בכל סופרפארם) ומחכים כ-20 דקות.

לבינתיים, מכינים את הירקות: מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן הזית עד להזהבה קלה. מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את מדליוני התרד, מכסים ומבשלים על אש קטנה כמה דקות, עד שהתרד מופשר. מעבירים את התערובת למסננת דקה וסוחטים היטב. חשוב שהמלית לא תהיה מימית.

מעבירים את הירקות לקערה. סוחטים היטב את הגבינה משאריות נוזלים, ומוסיפים אותה לירקות. מערבבים עם האגוזים הקצוצים, המלח והפלפל, וממרח הלימונים הכבושים.

מחממים תנור ל-200 מעלות.

משטחים יריעה אחת של בצק עלים על תבנית משומנת – ייתכן שתצטרכו למתוח אותה מעט כדי שהיא תעבור את דפנות התבנית. דוקרים כמה פעמים במזלג. מורחים מעל את המלית, וסוגרים את הפאי ביריעת בצק עלים נוספת. מהדקים היטב את שתי שכבות הבצק, חותכים בסכין את הפינות שתלויות מעל דפנות התבנית, ומהדקים שוב בעזרת מזלג. את השכבה העליונה גם דוקרים במזלג כמה פעמים.

מברישים את הפאי במעט שמן זית, בוזקים שומשום מעל ואופים בתנור כ-35 דקות, עד שהשכבה העליונה מזהיבה יפה.

הפאי הכי טעים חם, אבל הוא לא רע גם כשהוא קר.

Loading+ הוספה למועדפים

שניצל ארטישוק אפוי

בימים כאלה קשה להתרכז בבישול. מצד שני, קשה להתרכז גם בדברים אחרים, ובישול זה הסחת דעת נחמדה שנותנת תחושה שעושים משהו פרודוקטיבי. ובכל מקרה, מה שלא יהיה, אנשים צריכים לאכול. נכון? נכון. אז קבלו מבצע מיוחד, רק היום: שני מתכונים במחיר אחד! יש מנה עיקרית מעולה; יש תוספת טעימה ומשביעה. הגישו אותם עם סלט טרי וצבעוני ותהנו מארוחה חמה ומטעמים מיוחדים שלא דורשים המון עבודה.

שניצל ארטישוק אפוי

בשבועות האחרונים נצפו בקבוצת בישול טבעוני בפייסבוק כל מיני אלתורים ופיתוחים על המתכון החמוד הזה לשניצל תירס, וזאת הגרסה שלי – שניצל ארטישוק. הוא פריך מבחוץ, נימוח מבפנים, עשוי עם קמח מלא ומינימום שמן… והוא ממש ממש טעים.

רכיבים: (כ-8 שניצלים, ל-3-4 סועדים)

400 גרם תחתיות ארטישוק קפואות (שקית אחת של סנפרוסט), מבושלות עד לריכוך על-פי הוראות היצרן

1 כוס קמח חיטה מלאה

2 כפות טחינה גולמית

3 כפות רוטב סויה

מעט שמן קנולה להברשה

לציפוי:

1/3 כוס פנקו (פירורי לחם יפניים, להשיג בחנויות הטבע או בחנויות מזון מהמזרח הרחוק. אם אין, אפשר להחליף בפירורי לחם רגילים)

1/3 כוס שומשום

להגשה: (אופציונלי)

פלחי לימון או ליים

רוטב צ'ילי מתוק

הכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומברישים את הנייר במעט שמן קנולה.

טוחנים את תחתיות הארטישוק המבושלות במעבד מזון. הרעיון הוא לא ליצור מחית חלקה – רצוי להשאיר חתיכות.

מעבירים את הארטישוק לקערה גדולה. מוסיפים את הקמח, רוטב הסויה והטחינה ומערבבים היטב. התערובת צריכה להיות דביקה – אם היא יבשה מדי, ניתן והוסיף מעט מים בהדרגה.

מערבבים את הפנקו ואת השומשום ומפזרים על צלחת.

יוצרים מתערובת הארטישוק כדורים בקוטר כ-5 ס"מ. מגלגלים כל כדור בתערובת עד שהוא מצופה לגמרי, ומשטחים לצורת "שניצל" בעובי כסנטימטר.

מניחים את כל השניצלים בתבנית ומברישים אותם במעט שמן. אופים אותם 15 דקות, מוציאים מהתנור, הופכים בזהירות בעזרת תרבד, מחזירים לתנור ואופים 15 דקות נוספות.

מגישים עם פלח לימון ורוטב צ'ילי מתוק בצד.

Loading+ הוספה למועדפים

טופו אפוי מושלם

כן, נו, אני מודעת לקלישאתיות שבכך שהמתכון הראשון בבלוג המתכונים הטבעוניים שלי הוא מתכון לטופו. אבל צריך להתחיל מאיפשהו, וזאת התחלה לא רעה בכלל, כי מדובר במתכון קל ופשוט שהופך גוש טופו משעמם למאכל טעים ברמות ממכרות. ברצינות, זה מתכון מעולה אפילו בשביל אנשים שחושבים שהם לא אוהבים טופו. והיה יכול להיות גרוע יותר – יכולתי להנחית עליכם מתכון לנבטים מוקפצים או סלט חסה או משהו. אז די להתלונן. שנתחיל?

רכיבים:

300 גרם טופו (גוש סטנדרטי)

1/4 כוס רוטב סויה

2 כפות סילאן

2 שיני שום כתושות

כף ג'ינג'ר טרי כתוש

1/2 כפית שמן שומשום

הכנה:

מערבבים את כל חומרי המרינדה בקערה קטנה.

פורסים את גוש הטופו לפרוסות בעובי כסנטימטר. מניחים את הפרוסות בין שכבות של מגבות נייר וסוחטים את הנוזלים.

שופכים את המרינדה לקופסה/תבנית מרובעת, מסדרים עליה את פרוסות הטופו, מכסים ומכניסים למקרר. לאחר חצי שעה, מוציאים מהמקרר, הופכים את הפרוסות ומשרים לעוד חצי שעה.

מחממים תנור ל-200 מעלות (המתכון הזה עובד מצוין גם בטוסטר אובן). מרפדים תבנית בנייר אפיה ומסדרים עליה את פרוסות הטופו. אופים ל-20 דקות. מוציאים, הופכים את הפרוסות ואופים לעוד 20 דקות.

מה עושים עם טופו אפוי?

הכל! הנה כמה רעיונות:

1. משתדלים לא לאכול הכל ישר מהתבנית.

2. שמים בסנדוויץ' עם ירקות ורטבים שאתם אוהבים.

3. חותכים לקוביות / רצועות / משולשים ומוסיפים לסלט או למוקפץ.

4. מגישים אותו כמו שהוא, על מצע אורז או דגן אחר. הוא הולך מצוין עם רוטב צ'ילי מתוק או רוטב סאטה (חמאת בוטנים).

5. חותכים לרצועות ושמים בסושי או ברולים של דפי אורז.

יש לכם עוד רעיונות? תציעו בתגובות!

Loading+ הוספה למועדפים