תגית: מקושקשת

בימים שלפני הטבעונות, כנראה שהייתי מעדיף את הביצה כמקושקשת על פני כל אופן אחר. אבל אז הגיע הטבעונות, וכבר כמעט שלוש שנים שלא נגעתי בביצה. מדי פעם ניסיתי להכין חביתות חומוס וכאלה, שהיו נחמדות, אבל כאמור, חביתה מעולם לא הייתה הפייבוריטית שלי.

ואז ניסיתי להכין מקושקשת טופו. האינטרנט מלא במתכונים, שהם פשוט אינספור וריאציות לאותו המתכון הבסיסי: לוקחים טופו, מפוררים, מוסיפים כורכום, ומטגנים. אחרי קריאה של כמה מהם, וצפייה בכמה סרטוני וידאו – וכמובן כמה נסיונות מוצלחים יותר ומוצלחים פחות, מצאתי את המתכון שלי.

מה שמדהים הוא שזה כל כך קל. שני מרכיבים – בצל וטופו – ותיבול, מעט זמן פנוי, ויש לכם ארוחת בוקר. את המקושקשת תוכלו לאכול בסנדוויץ׳, בפיתה, ולגמרי לבד.

מרכיבים

חבילת טופו משי או טופו רגיל
בצל קצוץ דק וקטן
שן שום (או אבקת שום)
1 כפית כורכום
1/4 כוס שמרי בירה, לא חובה, אבל מוסיף
חצי כפית פפריקה
מעט מיץ לימון או מים
מלח ופלפל
חופן של כוסברה או פטרוזליה או כל ירוק אחר שאתם אוהבים

הוראות הכנה

מטגנים את הבצל עד שהוא נהיה רך ומזהיב.
קצת לפני שהוא מזהיב, מוסיפים את השום, חתוך לחתיכות קטנות.
מערבבים בכוס קטנה את שמרי הבירה יחד עם הכורכום, אבקת שום, מלח ופלפל.
מוסיפים למחבת עם הבצל המטוגן. מערבבים היטב ומוסיפים מעט מים או מיץ לימון (לא הרבה מיץ, שלא ייצא חמוץ) ומערבבים היטב. צריך לשים לב שהתערובת תהיה לחה, אבל לא רטובה.
מפוררים את הטופו בידיים, בצורה גסה (אנחנו עדיין רוצים שהוא יהיה גושי מעט, כמו המרקם של ביצה מקושקשת).
ממשיכים לטגן ולערבב עוד כ-2 דקות – מוציאים מהמחבת. אנחנו לא רוצים לטגן יותר מדי את הטופו, כדי שלא יתייבש.
זהו, זה מוכן. עכשיו אפשר כאמור לאכול את המקושקשת טופו בתוך לחמניה, בפיתה או סתם ככה.

בתיאבון!