תגית: ילדים אוהבים

מי לא מכיר את השוקופאי? בתור ילדה מושבניקית להגיע לסניף של בורגראנץ׳ בעיר הגדולה היה אירוע נדיר. אני זוכרת שחיכיתי לסוף הארוחה רק כדי לאכול את השוקופאי (ולשחק בצעצוע שהגיע עם ארוחת הילדים).
מסתבר שהקינוח עוד קיים בסניפים השונים ומבירור עם שירות הלקוחות שלהם – הקינוח לא טבעוני (חבל, כי ממש קיוויתי).
אז קבלו את הגרסה הטבעונית לשוקופאי הנוסטלגי של שנות ה-90 :)

מצרכים לכ-10 שוקופאי

בצק פילו מופשר (בערך 8 דפים)
2 מעדני סויה שוקולד
4 כפיות אבקת סוכר (לכל מעדן 2 כפיות סוכר)
1 מיכל שמנת צמחית לבישול
1 כפית דגושה של קורנפלור
פנקו – פירורי לחם יפניים
שמן לטיגון

כמה הערות חשובות לפני שניגשים לעבודה:

1. ניסיתי להחליף את הפילו עם בלינצ׳ס – זה לא עבד, הבלינצ׳ס ספג המון שמן והפך את זה לבלתי אכיל.
2. ראיתי שיש בסופרים בצק פילו שלא מצריך קירור או הקפאה (נמצא באיזור הלחם) – זה פיתרון טוב כי חבל על כל הבצק שמפשירים (אלא אם כן אתם משתמשים בו לדברים נוספים). ראיתי שיש אותו גם בצורה מרובעת – נראה לי שזה עדיף למתכון הזה.
3. פנקו – פירורי לחם יפניים, הם גסים יותר ונותנים את הקראנצ׳יות הרצויה (בניגוד לפירורי לחם רגילים).
4. המעדן לא מספיק מתוק אחרי הטיגון, לכן הוספתי לו אבקת סוכר.
5. וכן, לפני שאתם שואלים, ניסיתי לאפות אותם. זה קצת מוריד מהחוויה של השוקופאי. אם אתם מתעקשים, התהליך זהה, במקום לטגן אופים בחום בינוני כ-10 דקות עד להזהבה.

אופן ההכנה

מפשירים את בצק הפילו לפי הוראות היצרן.

מכינים את תערובת השוקולד

מערבבים היטב בקערה את השוקולד ואבקת הסוכר עד שהאבקה נטמעת במעדן. אפשר להוסיף סוכר לפי טעמכם האישי.

מכינים את תערובת השמנת

מערבבים היטב את השמנת עם 2 כפיות קורנפלור. כדאי להשתמש במטרפה כדי שלא ישארו גושים.

מרכיבים את השוקופאי

חותכים (בעדינות) עלה כפול של פילו למלבן בינוני. מניחים אותו כשהרוחב כלפינו. לוקחים כפית מתערובת השוקולד ומורחים ברבע התחתון של המלבן. מקפלים את צידי המלבן פנימה, תופסים את הקצה התחתון ומתחילים לגלגל. שניה לפני שמסיימים את הגלגול מורחים מתערובת השמנת וממשיכים לגלגל. השמנת משמשת להדבקה כדי שהפאי לא יפתח בטיגון.
טובלים כל גליל בשמנת, מעבירים לפירורי הפאנקו (שנמצאים בצלחת שהכנו מראש) ומטגנים בשמן עמוק עד שהפאי מזהיב (2-3 דקות). מוצאים לצלחת עם נייר סופג כדי שיספוג את עודפי השמן ומגישים.
**היזהרו מכוויות! (בדיוק כמו בשוקופאי המקורי) :)
בתיאבון!

המתכון הזה נוצר בהשראת מנה שאהבתי כשהייתי קטנה – אצבעות שומשום של מסעדת ׳פיקנסין׳. במנה המקורית אלו היו רצועות עוף מצופות בשומשום, אך במתכון הזה החלפתי את העוף בחזה בגריל מן הצומח של טבעול. זאת מנה כיפית שילדים בטוח יאהבו, וקלה מאוד להכנה.

מצרכים ל-2 מנות גדולות

3 יחידות חזה בגריל מן הצומח של טבעול
שמושום (לציפוי השניצלים)
קמח חומוס, כ-1/2 כוס
מים, כ-1/2 כוס
מעט מלח
שמן לטיגון עמוק

אופן ההכנה

מפשירים את החזה מן הצומח. חותכים לרצועות דקות וארוכות (בערך 4-5 רצועות מכל יחידה).
מערבבים בקערה את קמח החומוס, המים והמלח עד שנוצרת בלילה חסרת גושים שמזכירה מרקם של בלילת פנקייק.
מכינים את השומשום בקערה נוספת. תובלים את רצועות החזה בבלילת קמח החומוס ומצפים בשומשום.
מחממים בסיר שמן לטיגון עמוק. כשהשמן חם טובלים את הרצועות המצופות ומטגנים בערך כדקה מכל צד עד שהן מזהיבות. מוציאים לצלחת עם נייר סופג.
מגישים לצד סלט, פירה, או כל דבר שכיף לאכול ליד אצבעות שומשום.
בתיאבון!

התוספת האולטימטיבית שמלווה אותי מילדות. תפוחי אדמה טעימים מתובלים בפפריקה ובצל מטוגן. המתכון של אמא:

מצרכים לכ-4 מנות

5 תפוחי אדמה אדומים גדולים, חתוכים לקוביות בגודל של כ-3 ס״מ על 3 ס״מ
2 בצלים גדולים חתוכים דק דק
שמן לטיגון הבצל (לא לטיגון עמוק)
1 כפית גדושה של פפרקיה מתוקה
מלח לפי הטעם

אופן ההכנה

מבשלים את תפוחי האדמה במים עם מלח. לטעום את המים, שיהיו מלוחים (טיפה יותר ממה שאתם רגילים) בערך 3 כפיות שוטוח של מלח עד לריכוך. מבשלים בערך 18 דקות ברתיחה.
בנתיים מטגנים היטב את הבצל עד שהוא מקבל צבע חום בהיר.
מוסיפים כפית פפריקה מתוקה ומורידים מהאש.
אחרי שהתפוחי אדמה התבשלו מרוקנים את המים ושופכים את תערובת הבצל לסיר.
מנערים בעדינות את הסיר כדי שהבצל יעטוף את תפוחי האדמה, ולא מערבבים עם כף כדי שתפוחי האדמה לא יתפרקו.
מגישים ואוכלים בהנאה!

בתיאבון!

התחשק לי להכין משהו הבוקר. נזכרתי שיש עוגת בננות עם שוקולד צ׳יפס שהכנתי מזמן, שלא קיבלה את התהילה שלה (והיא מעולה, אגב). החלטתי לקחת את המתכון ההוא, לשנות טיפה, להפוך אותו למאפינס קטנים וחמודים שהרבה יותר כיף לאכול. ויצא מתכון פצצה. הנה הוא. תיהנו!

מצרכים לכ-14 מאפינס

יבשים:
½1 כוסות קמח
לגירסה ללא גלוטן: 1 כוס קמח תמי + ½ כוס קמח קונדיטור
¾ כוס סוכר
½ כפית אבקת אפייה
½ כפית סודה לשתיה
½ כפית מלח
½ כפית קינמון טחון
¼ כפית אגוז מוסקט טחון

רטובים:
3 בננות בשלות (מרוסקות על צלחת בעזרת החלק האחורי של מזלג)
1 כוס חלב סויה (אני השתמשתי בחלב סויה בטעם וניל)
¼ כוס שמן קנולה
1 כפית תמצית וניל
1 חפיסת שוקולד מריר קצוצה או שוקולד צ׳יפס בכמות שאוהבים
אבקת סוכר לקישוט

אופן ההכנה

מחממים תנור ל 180 מעלות.
בקערה גדולה, מערבבים יחד קמח, סוכר, אבקת אפייה, סודה לשתייה, מלח, קינמון ואגוז מוסקט. בקערה נפרדת, מערבבים יחד את הבננות, חלב סויה, שמן, ותמצית וניל. יוצקים את התערובת הרטובה לתערובת היבשה ומערבבים היטב. מקפלים פנימה את השוקולד.
מחלקים את הבלילה באופן שווה לתבניות מאפינס משומנות מעט ואופים במשך כ-20 דקות עד שהמאפינס משחימים או עד שקיסם יוצא יבש. מקררים, ומקשטים עם אבקת סוכר.

תודה לקטי שניסתה את הגירסה ללא גלוטן, ודיווחה :)

בתיאבון.

מדי פעם נופלים על מתכון שכשהוא מסתיים, כשמוציאים מהתנור, או כשמגישים את האוכל לצלחת, חשים התרגשות. זה קרה לנו בסופ"ש. אז מה קרה בעצם? הכנו נקניקיות טבעוניות.
לפני שניכנס למתכון, בואו נדבר על זה שניה. נקניקיות טבעוניות? בשביל מה? או כמו שהרבה אוהבים להגיד: "למה טבעונים מחפשים חיקויים? למה אם הם כל כך נגד מזון מן החי, הם כל הזמן מחפשים המבורגר טבעוני, או שווארמה או פיצה? למה הם לא ממציאים אוכל משלהם?". ולזה יש שתי תשובות: הראשונה – יש הרבה אוכל טבעוני שהוא לא חיקוי של שום מזון מן החי. אבל התשובה השניה, היא שפשוט אין בזה שום בעיה. אפשר להתחיל להצטדק ולהגיד ששווארמה או המבורגר זה בעיקר צורת הגשה, אבל מה זה משנה? מה הבעיה עם זה שתהיה גירסא טבעונית למאכל מסויים? בעיקר אם זה מאכל מסויים שבמשך עשרות שנים התרגלנו לאכול. אז נקניקיה? אין בעיה – ברגע שיש נקניקיה על הצלחת, אני יודעת איזה רוטב בא לי, אני יודעת שאני צריכה לחמניה, שאני אוהבת לחתוך אותה לאורך לפני שאני מכניסה לנקניקיה, וכו' וכו'. או במילים אחרות: ביום שישי הכנו נקניקיות טבעוניות.
אז מה היה שם, מה זה הקסם הזה שדיברתי עליו? אני יכולה להסביר, אבל אולי כדאי שפשוט תכינו ותראו. אני מבטיחה, אתם תבינו. המתכון רק נראה מורכב, אבל אחרי שהכנו בפעם הראשונה, והרגשנו שזה עדיין לא ממש זה, עשינו מקצה שיפורים, ובפעם השניה הבנו שהדבר היחיד שמורכב במתכון הזה, זאת רשימת המרכיבים (שממש לא כדאי לוותר או לעגל פינות באף אחד מהם), ולא ההכנה עצמה. מה שהפך את הפעם השניה לממש קלילה.

מצרכים

250 גרם טופו
3 שיני שום קצוצות
¼ כוס בצל סגול קצוץ או בצל קטן יחסית
¼ כפית כמון
¼ כפית הל טחון
¼ אגוז מוסקט טחון
½ כפית זרעי חרדל שחור
½ כפית כוסברה טחונה
¾ כפית פלפל שחור
1 כפית מלח
½1 כפית סוכר קנים
3 כפיות פפריקה מעושנת
3 כפות שמן זית או שמן קנולה
3 כפות רוטב סויה
5 כפות אבקת שקדים
5-10 כפות מים
1 כוס קמח חומוס
1 כפית קורנפלור

אופן ההכנה

מתחילים בלחמם סיר עם הרבה מים עד לרתיחה.
בנתיים מכינים את התערובת:
חותכים את הטופו והבצל לקוביות קטנות, מוסיפים את כל שאר המרכיבים, למעט קמח החומוס והקורנפלור – וטוחנים במעבד מזון. מוסיפים בהדרגה עד 10 כפות מים לתערובת, על מנת שהיא תתרכך ותהיה חלקה ככל האפשר.
אחרי שהתערובת הפכה לאחידה מעבירים אותה לקערה ומוסיפים לה את קמח החומוס וכפית הקורנפלור. מערבבים היטב. מגלגלים על משטח מקומח את התערובת לצורות של נקניקיות (לנו זה הספיק לכ-13 נקניקיות בינוניות) באיזה גודל שרוצים. זה לא חייב להיות מדוייק, כמו שאתם רואים בתמונה. עוד מעט הקסם מגיע.

עוטפים כל נקניקיה בנייר אפייה (לא חייבים להדק במיוחד). ואז מגלגלים ועוטפים את הנקניקיות (שכבר "מגולגלות" בתור נייר האפייה) בנייר כסף. מהדקים היטב את הקצוות ע״י גילגולם (מפעילים טיפונת לחץ על מנת שזה יתהדק טוב). תחשבו סוכריית טופי.

מניחים את את הנקניקיות העטופות בנייר הכסף על כלי אידוי, מכסים ומאדים למשך 45 דקות.
לאחר 45 דקות, מורידים אותן מהסיר ונותנים להן להתקרר. הן מתייצבות והטעמים מתחזקים. אפשר לחמם אותן על מחבת כמה דקות, לפני האכילה. אבל אתם תגלו שזה לא חובה.

הצעת הגשה

טוב, אלו נקניקיות. אתם יודעים איך. אפשר לאכול אותן בלחמניה עם קטשופ וחרדל (וכרוב כבוש כמובן), ליד פירה או סתם ככה לנישנוש מעל השיש (כן, עשינו גם את זה).
תהנו – וספרו איך יצא :)
בתיאבון!

למי שאיכשהו לא מכיר / הבין את הרפרנס, מדובר בגירסא הטבעונית למתכון "משה בתיבה". אותו מאכל שבו עוטפים נקניקיה בבצק. אני חושב שהפעם האחרונה שאכלתי את זה הייתה בארוחת צהריים כשהייתי ילד בן 15. מזמן. אבל זה הגיוני, אני מניח. זה מאכל לילדים. לאיזה עוד מאכל יש שם כל כך ציורי כמו "משה בתיבה" או ילדותי כמו "חזיר בשמיכה", כמו שהאמריקאים קוראים לזה. אז באמת שזה די נשאר לי בקשה של הזיכרון, ולא אכלתי ולא חשבתי לאכול את זה יותר בחיים. עד שראיתי את המתכון הזה.
ניסיתי אותו, והוא קצת לא הלך. הגזרים שהשתמשתי בהם היו עבים מדי, וכל ביס היה קשה מדי. אז ניסיתי שוב, והפעם, בעזרתה של רעות החמודה, עשינו כמה שינויים שבעיקר הפכו את תהליך העבודה ליותר פשוט (ויתרתי על הטיגון של הגזרים). כמובן שגם השתמשנו בגזרים דקים יותר. וזה יוצא מעולה.
החיסרון של המתכון הזה הוא שקצת יותר מדי קל לזלול אותם אחד אחרי השני. ראו הוזהרתם.

מצרכים

גזרים (לא עבים)
בצק פילאס

הוראות הכנה

משמנים מעט את הגזרים ומתבלים מעט במלח ופלפל. מכניסים את הגזרים לתנור, ונותנים להם להתרכך (להוציא לפני שהם מתחילים להשרף/להתפרק).
מגלגלים אותם בתוך בצק עלים (גם בצק פילאס יעשה את העבודה) שהופשר מבעוד מועד.
מכניסים לתנור לכ-10 דקות (180 מעלות), עד שהבצק מתחיל להשחים ולקבל צבע יפה.
בתיאבון!