טאבולה פלפלים

טאבולה פלפלים

טאבולה פלפלים

שוב זכינו בשבת שמשית ונפלאה (תודה!). פתחנו אותה על המרפסת עם שייק ירוק מעשבי בר ובאופן כללי, ניצלנו את היום הזה היטב על מנת למלא מחסנים לקראת שבוע חדש של עשייה.
את המנה הבאה, גם היא חביבת האירועים, הייתי מכינה כל שבת בוקר, לארוחת הבראנץ' הדשנה שהייתי מגישה יחד עם אמא שלי היקרה (שתבדל לחיים ארוכים), לאורחי הצימרים שלנו כשגרנו בצפון.
היא מהירת הכנה, טעימה, צבעונית ומשמחת.

טאבולה פלפלים לכ-6 מנות

2 כוסות קינואה/בורגול גס
8 פלפלים מתוקים בכל הצבעים
3 ענפי טימין טרי
2 בצל סגול
1 זר כוסברה
1 זר פטרוזיליה
1/2 זר שמיר
1/2 זר בצל ירוק
1/2 כוס גרעיני חמנייה
1/3 כוס גרעיני דלעת
שמן זית
מיץ לימון
מלח ים ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

מבשלים את הדגן שבחרנו במים ומלח בלבד. כשהוא מוכן, מפזרים בקערה כדי שיתקרר.
מדליקים תנור על 200 מעלות.
חותכים את הפלפלים לקוביות גדולות ושוות. כמה גדולות? בערך 2-2.5 ס"מ. הפלפלים מאבדים נפח רב בצלייה אז חשוב להקפיד שלא לחתוך אותם קטן מדי. חותכים את הבצלים הסגולים כגודל הפלפלים.
מערבבים את הבצל והפלפלים בקערה עם שמן זית, פלפל שחור ומלח ובוזקים מעל טימין. מכניסים לצלייה בתנור עד שהבצל ופלפלים שחומים ועשויים היטב. יש לערבב מס' פעמים באמצע ולהיזהר מחריכת יתר.
כשהפלפלים מוכנים, מערבבים אותם עם הדגן. קוצצים את כל הירוקים דק ומוסיפים לקערה. מתבלים בשמן זית, מלח, פלפל ומיץ לימון בנדיבות.
במחבת קטנה שמים את גרעיני החמנייה והדלעת לקלייה. מדליקים אש קטנה-בינונית ומערבבים כל הזמן. יישמעו קולות פצפוץ כאשר גרעיני הדלעת יתנפחו (גם פה, להיזהר מחריכת יתר) .
מוסיפים כפית של שמן זית ומעט מלח דק, מערבבים היטב ומכבים את האש. מפזרים מעל לטאבולה.
שבוע טוב!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
פסטו חוביזה

פסטו חוביזה

פסטו

הפסטו של אליס או – 50 גוונים של ירוק
את המתכון הזה, למדתי מאליסון, נשמה חופשיה החיה עם בן זוגה בבית קטן וקסום ברכס הרים גשום וירוק בצפון ספרד. התארחנו אצלם לכמה ימים בקיץ שעבר ואליס, הרבליסטית במקצועה, לקחה את גלעד אישי (הרבליסט גם הוא) לסיבוב בגינה הרטובה מגשם ויחד הם חזרו עם ידיים עמוסות עשבי בר מקומיים.
אחר כך, היא הכינה את אחד הממרחים הכי מיוחדים שטעמתי. ממש כך.
היופי במתכון הזה הוא שהוא מקורי, עונתי, מקומי, בריא וטעים באופן יוצא דופן. יש בו ריכוז נאה של ברזל הטוב לאנמיים שבינינו (בוא נודה על האמת, אנמיות לרוב…) ועשבים הגדלים פרא בחוץ מקבלים פתאום את הבמה ומראים לנו כמה שפע יש באדמת הבר הנמצאת ממש בפתח הבית.
באדפטציה המקומית אני שמה בו חוביזה, סרפד ופטרוזיליה אולם למי שאין גישה לעשבי בר (כי הוא לא מזהה אותם או כי הסביבה לא מאפשרת) הפסטו הזה עובד נהדר גם עם תרד ומנגולד (החלק הירוק בלבד). הבצל המטוגן והעלים מספקים נוזלים לממרח ולכן יש בו להרבה פחות שמן מאשר בפסטו הבזיליקום הקלאסי.
על תכונותיו המופלאות של הסרפד, כמו גם איך להתמודד עם צריבתו הקלה (מאוד), אפשר ללמוד מהפוסט הנהדר הזה של גלעד, אהובי.
ועכשיו למטבח

מצרכים

זר גדול של עלי סרפד וחוביזה (ביחס של 2 ל – 1), שטופים קלות. אפשר להכניס גבעולים רכים ודקים. את העציים יותר, להשאיר בחוץ.
1 בצל גדול חתוך לקוביות גדולות
1/2 זר פטרוזיליה. אפשר גם יותר. אפשר גם כוסברה, באהבה.
בנדיבות – עשבי תיבול טריים: אורגנו, אזוב, טימין, מרווה. מעט רוזמרין.
1/2 כוס זרעי חמנייה, לא קלויים וללא מלח
1-2 שיני שום קלופות
1 כפית זרעי כוסברה
1 כפית זרעי חרדל שחור
1/2 כפית זרעי שומר (נותנים טעם לא שגרתי. מציעה למי שלא מכיר לנסות ומי שמכיר ולא אוהב, להימנע. הטעם דומיננטי.)
מלח ופלפל
שמן זית

אופן ההכנה

במחבת, במעט שמן זית, מטגנים את הבצל.
כאשר הוא מתרכך ומתחיל להגיר נוזלים, מוסיפים את זרעי התבלינים וממשיכים לטגן כך שהבצל הולך ומשחים וארומת הזרעים נפתחת. ממליחים ומפלפלים.
כשהבצל שחום יפה, מוסיפים פנימה את עשבי התיבול הטריים, מערבבים עוד כדקה ולאחר מכן מכניסים את העלים הירוקים. העלים יאבדו מנפחם באופן דרמטי ומהיר. מכבים את האש.
במעבד מזון שמים את הירוקים מהמחבת, פטרוזיליה (או כוסברה), שן שום (אפשר עוד אחת אם אוהבים טעם שום חזק) וזרעי חמנייה. מפעילים את המעבד וטוחנים לממרח. הוסיפו שמן זית, רק מספיק כדי לאחד את הפסטו. ייתכן ותצטרכו לעצור מספר פעמים ולערבב פנימה את מה שעולה לשולי המיכל.
הפסטו הזה משתלב נפלא עם אבוקדו!
המשך שבוע טוב לכולנו

זעתר

סירפד

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים