לקערת הרטובים:
רבע כוס מיץ תפוזים
חצי כוס סוכר חום דמררה
חצי כוס חלב סויה או כל חלב צמחי אחר
רבע כוס שמן צמחי לא מזוכך
6 כפות רסק תפוחים טבעי ללא סוכר
חצי כפית ג'ינג'ר טחון,
לקערת היבשים:
כוס וחצי קמח לבן
כוס וחצי קמח כוסמין מלא
2 שקיות אבקת אפייה.
אופן ההכנה
מערבבים בכל קערה את החומרים,
מאחדים בין הקערות מערבבים היטב בכף
מוסיפים חצי כוס פירות יער וכפית סודה לשתיה, מערבבים קלות
יוצקים ל2 תבניות אינגליש משומנות או מרופדות בנייר אפייה.
אופים כ40דקות או עד שקיסם יוצא ממרכז העוגה ללא פירורים.
מוציאים מהתנור ומחכים להתקררות מלאה.
בתיאבון!
אתמול, במהלך שיטוט בעדן טבע מרקט, מצאתי טמפה שרועי גרנט מכין ומשווק לחנויות טבע שונות. על קצה המזלג ומהמעט שאני יודע אומר שמדובר במאכל שמקורו מאינדונזיה ועשוי מפולי סויה שעברו התססה בעזרת פטריה שנקראת ריזופוס. כל העניין מתגבש לכדי משהו שמזכיר במרקם שלו קציצת המבורגר, ומכאן אפשר לקחת את חומר הגלם הזה לאלף ואחד כיוונים.
אני ניסיתי לעשות את ההיכרות קלה ולא מחייבת, והלכתי על סושי. באותה הזדמנות חנכתי את המיונז הטבעוני הנהדר של המפטון קריק שקיבלתי מאחותי האהובה מאל איי. היא מדווחת שהמוצר נחטף שם בהיסטריה של טרום מלחמה. אולי הם יודעים שם משהו שאנחנו לא?
רול נורי ממולא בטמפה, מלפפון ואבוקדו המצרכים: חבילת טמפה מופשרת וחתוכה לפרוסות בעובי של כחצי ס"מ 5-6 כפות טריאקי בצל ירוק נבטים מיונז טבעוני (לא חובה) מלפפון חתוך לפרוסות הכי דקות שאתם יכולים אבוקדו פרוס דק ג'ינג'ר כבוש וואסאבי שומשום שתי כפות רוטב מיסו בהיר מעורבבות בחצי כוס מים חבילת אצות נורי
אופן ההכנה: משרים את הטמפה החתוך ברוטב הטריאקי כחצי שעה מטגנים כחמש דקות יחד עם הנוזלים על אש בינונית, עד שהטמפה משחים מסדרים על דף נורי שתי שורות של מלפפונים. בין שתי השורות שמים שני גבעולי בצל ירוק. בהמשך מוסיפים שורת אבוקדו, שורה של שתי רצועות טמפה, ושורה של נבטים. מעל הכל זורים שומשום. הסדר לא כל כך משנה, רק חשוב שבחלק הרחוק מכם תמרחו את המיונז ולא תוסיפו כלום, כדי שבזמן גלגול הרול יהיה קל להדק אותו.
מגלגלים וחותכים לפרוסות של כ-4 ס"מ כל אחת. מגישים עם רוטב סויה ומעט וואסאבי בצד.
רציתי להכין גיוזה. קניתי את כל המצרכים: קמח, אפונה, פטריות שיטאקי טריות ומיובשות, בצל ירוק וג'ינג׳ר, אבל אז הגעתי הביתה ונזכרתי שלפני שבוע זרקתי את הסטימר כי המכסה התחיל להתפרק. אופציית הטיגון פחות עשתה חשק, וגם כששקלתי אותה ברצינות מצאתי שאין שמן לטיגון בבית. ואז התחיל לרדת גשם. אלוהי המטבח בחרו: נכין מרק במקום.
אופן ההכנה: משרים את פטריות השיטאקי המיובשות במים רותחים כ-15 דק׳. מסננים מהמים ושמים בסיר עמוק. מוסיפים את כל המרכיבים למעט הטופו והמיסו. מערבבים על אש גבוהה כ-5 דקות. מכסים במים עד לגובה הירקות שבסיר ומביאים לרתיחה. מקטינים להבה ומוסיפים את קוביות הטופו. מבשלים עוד רבע שעה. מסירים מהאש, ורק אחר כך, בעזרת כף ומסננת קטנה מסננים פנימה את המיסו. מערבבים היטב ומגישים
2 שיני שום קצוצות
ג'ינג'ר קצוץ
1 כוס עדשים ירוקות מבושלות
1 מדליון תרד קפוא
עשבי תיבול לפי הטעם (שמיר, פטרוזיליה, כוסברה)
תבלינים (כמון, כורכום, פפריקה מתוקה)
2 עגבניות חתוכות לרבעים
4 כפות רסק עגבניות
טחינה גולמית – להגשה, בערף כף או כל כמות שאוהבים
הוראות הכנה
מחממים במחבת שמן זית. מוסיפים את השום והג'ינג'ר ומערבבים.
מוסיפים את התבלינים ומערבבים.
מוסיפים את שאר הרכיבים למחבת (חוץ מהטחינה) – מערבבים ומביאים לרתיחה.
מנמיכים את האש וממשיכים לבשל עוד 5 דקות.
להגיש עם טחינה גולמית ולימון (ומומלץ לחסל עם חלה).
הצעות גיוון:
להחליף את העדשים בחומוס – זה יתן מרקם יותר נגיס, ומי שאוהב יכול להוסיף חצילים לבישול.
בתיאבון!
אז יש לכם גוש טופו שמיימי שהכנתם בבית. טחנתם, ערבבתם, סיננתם, בישלתם, גיבנתם. עכשיו מה? מנגבים את הזיעה, מתיישבים רגע, טופחים לעצמכם על השכם. אם גם לכם לא נותרו יותר מדי אנרגיות אחרי התהליך המפרך הזה – המתכון הזה הוא בשבילכם. אמנם מורכב מכמה שלבים, אך כולם סופר מהירים ותוך 5 דקות יש לכם מנה כל כך מספקת, שתשובו אליה פעם אחר פעם, באחריות.
סטיר-פריי מהיר ומלוכלך החומרים: גוש טופו של כ-300 גר', חותך לקוביות גדולות 4 פטריות יער או שיטאקי, חתוכות גס 2 שיני שום קצוצות חתיכת ג'ינג'ר קצוצה דק זוקיני פרוס דק חופן שומשום כף שמן שומשום 6 כפות רוטב סויה של YAMASA 2 כפות חומץ אורז או מיץ מחצי לימון חצי פלפל ירוק חריף קצוץ דק בצל ירוק אחד, קצוץ דק חופן קשיו לא קלוי 4 כפות קמח תירס חופן טימין (לא חובה) צרור כוסברה קצוץ מלח ופלפל 2 כוסות שמן לטיגון
אופן ההכנה: בווק קולים את השומשום והקשיו כדקה, תוף ערבוב מתמיד. מעבירים לקערה ושומרים להמשך. מערבבים בקערה את קמח התירס והטימין. ממליחים ומפלפלים קלות מערבבים את קוביות הטופו (חשוב שיהיה עדיין מעט רטוב) עם קמח התירס. מחממים שמן בווק. כשהוא לוהט, מטגנים בו את קוביות הטופו עד שמזהיבות. מוציאים ומניחים בצלחת מרופדת בנייר סופג. מעבירים לקערת הקשיו והשומשום ומערבבים היטב. מרוקנים את הווק מהשמן, מנקים ומחזירים לאש. מוזגים כף שמן שומשום ומטגנים את השום, הג'ינג'ר והפלפל החריף כדקה, תוך ערבוב מתמיד. מוסיפים את הפטריות, הזוקיני והבצל הירוק ומערבבים. אחרי כדקה מוסיפים את הטופו, החומץ והסויה ומקפיצים על אש גבוהה עוד כשתי דקות. ממש לפני שמכבים את האש מוסיפים את הכוסברה ומערבבים ערבוב אחרון, ומגישים.
Soba הוא שם יפני לכוסמת, צמח שעשיר בברזל, אבץ וסלניום. כוסמת אינה דגן (וגם לא עשב) ומכאן שאטריות סובה אמורות להיות נטולות גלוטן, אבל היחידות שמצאתי בעדן טבע מרקט דווקא הכילו יותר קמח חיטה (65%) מקמח כוסמת. בכל מקרה, אין להן טעם מובהק, הן נהדרות במרק או בסלט קר ומצויינות גם כשמקפיצים אותן במחבת. המתכון הבא קצת מזכיר פאד-תאי והוא קל וקצר הכנה וטעים טעים. את רוטב החלפיניו שטפטפתי בזמן ההגשה אפשר להחליף בטרנד הנוזלי החדש – סריראצ׳ה, סוג של טבאסקו מקסיקני שעושה הרבה גלים עכשיו ואפשר למצוא בכל מיני מעדניות כמו דליקטסן הנהדרת ביהודה הלוי בת״א (שם אגב ראיתי סריראצ׳ה במחיר נמוך משמעותית ממקומות אחרים).
חומרים (ל-4 מנות גדולות): חבילת אטריות סובה 300 גר' טופו רבע כוס חומץ אורז 4 כפות רוטב סויה כף שמן שומשום כף שומשום 50 גרם בוטנים 4 בצלים ירוקים קצוצים כף שמן חמניות או קנולה או סויה לטיגון חצי כרוב קצוץ חופן ג'ינג'ר קצוץ 4 שיני שום קצוצות רוטב סריראצ'ה או טבאסקו חלפיניו
אופן ההכנה: מבשלים את אטריות הסובה 4 דקות במים רותחים. מסננים ומניחים בצד בקערה מערבבים את הסויה, חומץ האורז, שמן השומשום והשומשום חותכים את גוש הטופו לקוביות גדולות ומטגנים במחבת גדולה בשמן עד להזהבה מוסיפים את השום, הג'ינגר, הכרוב והבצל הירוק ומערבבים עוד כ-4 דקות על אש גבוהה
את האטריות המבושלות חותכים לחצי ומוסיפים למחבת, יחד עם הרוטב מגישים בקערה עם בוטנים ורוטב סריראצ'ה או טבאסקו חלפיניו מעל
מטגנים את הטופו בשמן קנולה על אש גבוהה, כמה דקות כל צד. מוסיפים את הפלפל הירוק ומטגנים עוד שתי דקות. מוסיפים את הג'ינג'ר והשום ומערבבים. מנמיכים את האש ומוסיפים את הסויה, מיץ הלימון והסוכר וממשיכים לבשל מספר דקות. מכבים את האש ומוסיפים שומשום קלוי.
בתאבון!
את המתכון מצאתי במקרה, באחד מישיטוטי באינטרנט. נראה מתכון קל להכנה והתמונה הייתה מרשימה, ובאופן מפתיע היו לי גם את רוב המצרכים בבית. ידעתי שאני הולכת להכין את העוגיות האלו בזמן הקרוב. והנה, חבר טוב ועמית לעבודה (שמאוד אוהב ג׳ינג׳ר) הודיע שהוא עוזב, וידעתי שזו ההזדמנות שלי לפנק אותו במתנת פרידה מתוקה. יצאו עוגיות טעימות שמאוד מזכירות בטעמן את הדובשניות של פעם.
זמן הכנה הוא כ-1/2 שעה, ומהכמות הזו יצאו לי כ-50 עוגיות קטנות.
בקערה מערבבים את הקמח, סודה לשתיה, אבקת אפיה, ג׳ינג׳ר, קינמון ואגוז מוסקט. שמים בצד. בקערה נוספת מערבבים את שמן הקוקוס, הסוכר והסילאן. מוסיפים בהדרגה את הקערה עם הקמח והתבלינים ומערבבים היטב. מוסיפים בהדרגה את כפות המים ולשים עד שנוצר בצק. קורצים עיגולים קטנים מהבצק ומגלגלים כל עיגול בקערה עם הסוכר הנוסף. משטחים תבנית אפיה עם נייר פרגמנט ומרססים במעט שמן (או ששופכים טיפה שמן על נייר האפיה ומורחים עם נייר סופג). מניחים את העוגיות ואופים בתנור (בחום של כ-170 מעלות) כ-10 דק׳ עד שהעוגיות נסדקות מעט. מוציאים ומצננים עד שיגיעו לטמפ׳ החדר.
בתיאבון.
*במתכון המקורי במקום סילאן כתוב לשים 1/2 כוס מולסה. במקום 2 כפיות ג׳ינג׳ר שמים 1 וחצי כפיות ומוסיפים גם 1/2 כפית ציפורן טחונה. את זה לא היה לי בבית לכן עשיתי את השינויים כפי שכתוב למעלה במתכון.
מומלץ לשמור את העוגיות בכלי אטום איך שהן יוצאות מהתנור כדי לשמור על הרכות שלהן.
דווקא עכשיו כשחוזרים לשגרה, זה נראה לי זמן טוב לקינוח לא-שגרתי. לא?
אז מה הקטע של טפיוקה?
טפיוקה באה בצורת כדורונים קטנטנים, שנקראים פניני טפיוקה, ואפשר למצוא אותה בחנויות הטבע (יש גם קמח טפיוקה, אבל במקרה הזה אנחנו רוצים את הפנינים). היא עשויה מאיזשהו שורש הזוי. היא די זולה ואין לה ממש טעם משלה. הטפיוקה המבושלת לרוב מוגשת ברוטב מתוק וקר שמבוסס על חלב קוקוס, אבל כאן רציתי לנסות משהו קצת שונה, אז הלכתי על חלב סויה עם וניל אמיתי, בתופסת כל מיני פירות מגניבים מלמעלה.
לפניני הטפיוקה המבושלים יש מרקם מיוחד וכיפי, שלא ממש דומה לשום דבר אחר – משהו כמו כדורוני ג'לי קטנים. בזמן הבישול, לעומת זאת, היא נראית כמו משהו לא כיפי ולא מעורר תאבון בכלל. אני אחסוך מכם את כל הדימויים המלבבים שחשבתי עליהם (אהמנזלתשלחייזריםאהמ), כי אני לא רוצה שתפתחו טפיוקה-פוביה, אבל רק שתדעו שייתכן שיהיה רגע שיתחשק לכם לזרוק הכל לזבל ולהכין משהו אחר במקום. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. ואל תזרקו לזבל באמת. בסוף המרקם מסתדר וזה יוצא טעים. בחיי.
רכיבים: (ל-6 מנות)
1/2 כוס פניני טפיוקה
3 כוסות מים
כוס חלב סויה (בטעם "טבעי", ממותק)
1/4 כוס סוכר לבן
כף קורנפלור
חצי תרמיל וניל (או כפית תמצית וניל)
לסלט הפירות:
2 אגסים
2 קיווי
2 קרמבולות
12-15 ענבים ירוקים
מיץ + קלפיה מגורדת מליים אחד
כף ג'ינג'ר מגורד
כפית סוכר
הכנה:
שמים את פניני הטפיוקה בסיר קטן עם המים. מבשלים על אש קטנה כרבע שעה.
מורידים את הסיר מהאש. זה השלב שתרצו לזרוק הכל לזבל, אבל חכו. ברצינות. נותנים לתערובת להתקרר במשך כ-15-20 דקות, עד שכל הכדורונים נעשים שקופים.
מעבירים את כל האיכס שבסיר למסננת דקה, ושוטפים היטב במים קרים, עד שנשארים רק עם הכדורונים. עכשיו זה כבר נראה קצת פחות מגעיל, תודו.
בסיר חדש, שמים את חלב הסויה, הסוכר והקורנפלור. חוצים את תרמיל הוניל לאורך ומוסיפים אותו גם. מחממים על אש קטנה, תוך כדי בחישה עם מטרפה, עד שהסוכר והקורנפלור נמסים. מוציאים את תרמיל הוניל, מוסיפים את פניני הטפיוקה השטופים, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מורידים מהאש מייד.
מקררים מעט ומעבירים לגביעים או לקערות הגשה (אל תשכחו להשאיר מקום לפירות).
לסלט הפירות:
מקלפים ופורסים את האגסים והקיווי. פורסים את הקרמבולות ליצירת כוכבים זהובים מהממים (כן, אני קצת מאוהבת בפרי הזה עכשיו). חוצים את הענבים לאורך.
מערבבים את חומרי הרוטב בקערה קטנה, שופכים מעל הפירות ונותנים לטעמים להיספג בזמן שהטפיוקה מתקררת.
אני הכי אוהבת את המתכונים האלה שנולדים בערבים משעממים כשאין שום דבר מעניין במקרר, אז מוציאים כל מיני רכיבים רנדומליים, זורקים למחבת ומקווים לטוב – ואז יוצא משהו שכיף לאכול אותו. ולמחרת אפילו יש קרייבינג לעוד, אז מכינים עוד פעם. ואז, מחליטים שהמתכון הזה חייב ללכת לבלוג, חצי כי אני רוצה לשתף אותו עם קוראיי וחצי סתם כי זה תירוץ טוב לאכול את זה שוב.
זאת מנה מהירה, כמו שאתם יכולים לנחש – אפילו לא צריך להשרות את הטופו מראש. מה שכן, אני לרוב משתמשת בטופו שהוקפא והופשר, חצי כי לקנות טופו באריזה של קילו זה הרבה יותר משתלם ואני לא יכולה לגמור קילו שלם בעצמי לפני שהוא פג תוקף, וחצי כי המרקם של הטופו משתנה מעט בהקפאה ואני די אוהבת אותו ככה. הוא נעשה קצת לעיס יותר וסופג יותר רטבים וטעמים. תנסו מתישהו.
העגבניות אולי נשמעות קצת לא שייכות, אבל הן דווקא עובדות פה מצוין, כמו שאננס עובד על פיצה. התוצאה היא תבשיל מתקתק-חמצמץ-חרפרף-ממכר.
רכיבים: (ל-2 מנות גדולות)
גוש טופו (כ-300 גרם)
כף שמן קוקוס או קנולה
בצל בינוני, חצוי לאורך ופרוס דק
2 שיני שום, כתושות
כף ג'ינג'ר טרי כתוש
2 גזרים קלופים, חצויים לאורך ופרוסים דק
2 עגבניות, קצוצות
כוס חתיכות אננס משומר + 1/2 כוס מנוזלי השימור
1/4 כוס רוטב סויה
כפית שמן שומשום
1/2 כפית שמן צ'ילי (לא חובה)
לקישוט: שומשום שחור (לא חובה)
הכנה:
חותכים את הטופו לריבועים בעובי של כחצי ס"מ. מניחים את הריבועים בין שכבות של מגבות נייר וסוחטים היטב את הנוזלים.
מחממים את השמן במחבת עם מכסה ומטגנים את הבצל עד לריכוך. מוסיפים את השום והג'ינג'ר הכתושים ומטגנים דקה נוספת, תוך כדי ערבוב.
מוסיפים את שאר החומרים למחבת, מערבבים ומכסים. מבשלים כ-10 דקות על אש קטנה, עד שהירקות רכים והטופו ספג את הטעמים. מסירים את המכסה ומבשלים עוד 2-3 דקות עד שרוב הנוזלים מתאדים.
מגישים חם על אורז או אטריות אורז. (בתמונות – אטריות אורז מלא שערבבתי עם כמה טיפות שמן שומשום ומעט שומשום שחור).
כן, נו, אני מודעת לקלישאתיות שבכך שהמתכון הראשון בבלוג המתכונים הטבעוניים שלי הוא מתכון לטופו. אבל צריך להתחיל מאיפשהו, וזאת התחלה לא רעה בכלל, כי מדובר במתכון קל ופשוט שהופך גוש טופו משעמם למאכל טעים ברמות ממכרות. ברצינות, זה מתכון מעולה אפילו בשביל אנשים שחושבים שהם לא אוהבים טופו. והיה יכול להיות גרוע יותר – יכולתי להנחית עליכם מתכון לנבטים מוקפצים או סלט חסה או משהו. אז די להתלונן. שנתחיל?
רכיבים:
300 גרם טופו (גוש סטנדרטי)
1/4 כוס רוטב סויה
2 כפות סילאן
2 שיני שום כתושות
כף ג'ינג'ר טרי כתוש
1/2 כפית שמן שומשום
הכנה:
מערבבים את כל חומרי המרינדה בקערה קטנה.
פורסים את גוש הטופו לפרוסות בעובי כסנטימטר. מניחים את הפרוסות בין שכבות של מגבות נייר וסוחטים את הנוזלים.
שופכים את המרינדה לקופסה/תבנית מרובעת, מסדרים עליה את פרוסות הטופו, מכסים ומכניסים למקרר. לאחר חצי שעה, מוציאים מהמקרר, הופכים את הפרוסות ומשרים לעוד חצי שעה.
מחממים תנור ל-200 מעלות (המתכון הזה עובד מצוין גם בטוסטר אובן). מרפדים תבנית בנייר אפיה ומסדרים עליה את פרוסות הטופו. אופים ל-20 דקות. מוציאים, הופכים את הפרוסות ואופים לעוד 20 דקות.
