פוקאצ'ה ערבית

פוקאצ'ה ערבית

פוקאצ'ה ערבית

אתמול נתקלתי במקרה באייטם על לחם שמכין חיים כהן לאורחי "טאבון", מסעדתו בניו יורק. מסתבר שהלחם זכה לתואר הלחם הטעים ביותר בניו-יורק ברשימה של הניו יורק פוסט.
חיים כהן, צנוע כהרגלו, הודה בכתבה שהמתכון המקורי הגיע מאייל שני, שקיבל אותו מעובד ערבי שלו. איך אמר מאיר אריאל ז"ל? – "בסוף כל משפט שאתם אומרים בעברית יושב ערבי עם נרגילה". זה שוב זרק אותי לשנייה וחצי בהן עבדתי בצפון אברקסס ולטעם של הפיתה המופלאה הזו שהם אופים שם ואח"כ ממלאים בשרימפס ואיולי, או בביצה וחציל וטחינה. לדעתי זה בדיוק המתכון אותו ניאות חיים כהן לשחרר לכתבה ההיא ב"ידיעות" אתמול.

שמעו, הלחם הזה הוא באחריות המאפה הכי טעים שיצא מהתנור שלכם, גם אם פיטר ריינהארט בכבודו ובעצמו יפול מהשמיים ויחליט לבוא לביקור פתע דווקא אצלכם. הבצק המתקתק והאוורירי מייצר לחם ממכר עם כיס בתוכו, מושלם למילוי ועם קראסט עדין, כזה שנשאר אכיל גם יום למחרת. חובה לנסות.

פוקאצ'ה ערבית
החומרים:
1.1 ק"ג קמח
70 גר' סוכר
650 מ"ל מים
2 כפות שמן
חצי קוביית שמרים
20 גר' מלח
רוזמרין
מלח ים אטלנטי

אופן ההכנה:
בקערת מיקסר מערבבים את הקמח, המים, השמן, השמרים והסוכר כ-7 דקות. מוסיפים את המלח ומערבבים עוד 3 דקות. מכסים ומתפיחים שעתיים. מחלקים לכדורים ומתפיחים שוב עד להכפלת הנפח. בהתפחה השנייה חשוב לקמח את התבנית עליה מתפיחים, כי הבצק מעט דביק.

מחממים תנור לחום גבוה – 220 מעלות. מי שיש לו אבן שמוט הרוויח, מי שאוהב לאפות ועדיין אין לו כזו, שירוץ לקנות – כולה 120 שקל. אופים עד שהפוקאצ'ות מזהיבות, ודואגים לבדוק שהתחתית שלהן אפויה מספיק. מוציאים, מניחים על רשת ומברישים בשמן זית. מפזרים מעט רוזמרין ומלח ים אטלנטי. אם לא אוכלים מיד, יש לכסות במגבת. עכשיו להתעלף.

Loading+ הוספה למועדפים

לחמניות סיניות מאודות

sobe-31

לפני כעשור ביקרתי בצפון הודו. היתה לי רוטינה יומית שחלק ממנה היה ביקור ב"Mount View", מסעדה סינית/טיבטית בלתי נשכחת. היה חורף, והיינו מצטופפים ליד האח, צוחקים על צמד המלצרים התאומים ועל הז'ארגון שלהם (הם היו פותחים עם "יס, וואט יו וונט?") ואז מתעלפים מהמנות שהוגשו לנו בנונשלאנט ובגרושים. אחת המנות, שאז נראתה לי קצת מוזרה, היתה לחם מאודה. בתור מי שגדל על לחם לבן אחיד, העיגול הלח והלבקן הזה היה נראה לי כמו כדור בצק שלא נאפה עדיין. אבל אחרי שבצעתי ממנו ביס וטעמתי, הבנתי מה הדיל. שנים אחר כך פינטזתי על להכין אחד כזה, והנה, התנאים הבשילו והיום הגיע. ומי טוב מג'יימי אוליבר להוביל את הדרך?

המתכון המקורי משתמש בבשר חזיר כמילוי, אני הלכתי על מילוי טבעוני המבוסס על טופו. עוד משהו: ג'יימי ממליץ לטבול את הלחמניות ברוטב הויסין. אני מילאתי אחר ההוראות, אבל חייב לציין שזה הרוטב הכי דוחה שטעמתי מימי. ממליץ להחליפו בטריאקי או רוטב צ'ילי מתוק.

לחמניות סיניות מאודות וממולאות
החומרים:
לבצק:
חצי קילו קמח תופח
400 מ"ל חלב סויה
קורט מלח

למילוי:
300 גרם טופו מפורר ביד
3 בצלים ירוקים קצוצים
2 שיני שום קצוצות
4 כפות רוטב צ'ילי מתוק
2 כפות רוטב סויה
2 כפות חומץ אורז
1 כף שמן שומשום
חתיכת ג'ינג'ר קצוץ
גבעולי צרור כוסברה, קצוצים דק
כף שמן זית
32 עטרות נייר (מנג'טים, כמו של כדורי שוקולד גדולים)
סלסלת אידוי מבמבוק

לסלט ליד:
צרור כוסברה
פלפל חריף קצוץ לאורכו
3 בצלים ירוקים חתוכים לאורכם (מהחלק הלבן)
קערה עם מי קרח

אופן ההכנה:
במחבת מחממים את שמן הזית ומטגנים את השום, הג'ינג'ר והבצל הירוק, עד שהשום מתחיל להעלות ניחוחות.
מוסיפים את הטופו המפורר, גבעולי הכוסברה, הסויה, רוטב הצ'ילי, חומץ האורז ושמן השומשום ומערבבים על אש גבוהה כחמש דקות.
מורידים מהאש ומניחים להתקרר. בינתיים מכינים את הבצק. במעבד מזון או בקערה מערבבים את הקמח והחלב עד ליצירת כדור. קורצים ממנו 16 כדורים קטנים. יוצרים גומה בכל אחד מהכדורים וממלאים בכפית מהמילוי. סוגרים את הבצק מעל המילוי ומניחים את החלק עם הסגירה בתחתית מנג'ט כפול. את הלחמניות מניחים בסלסלת האידוי מעל סיר עם מים רותחים ומאדים כ-15 דקות. בוזקים מעל סומסום. מכינים את הסלט: בקערה עם מי קרח מניחים את הבצל הירוק, הפלפל החריף והכוסברה לשתי דקות. מסננים מהמים ומניחים בצלחת, לצד הלחמניות המאודות. בתיאבון

Loading+ הוספה למועדפים

לחם קאסטן

k1

בפסח התקיימה מכירה של ציוד משומש במאפיית לחמים. הם ניצלו את נקיונות החג כדי להיפטר מציוד שהם לא כבר לא צריכים, ובמקום סתם לזרוק אותו לפח או לאפסן אותו במקום בו יעלה אבק – החליטו לעשות על זה קצת כסף. חושבים נכון שם.

אני כמובן קפצתי על ה"מציאה" ורכשתי לי סלסלת התפחה ותבנית ללחם קאסטן, הבלוק המלבני האימתני הזה שאתם רואים בד"כ בבתי קפה ושממנו מכינים סנדביצ'ים מרובעים מושלמים וטוסטים שגם אנורקטיות צעירות מריירות עליהם כשהן עוברות ליד.

את הלחם אפיתי לפי מתכון שהתפרסם בבלוג תופינים בשינויים מינימליים של הרכב הקמחים, היחסים בין הקמח למים ועם השמטת משפר האפייה, שהוא בעיני אסון.

לחם קאסטן
החומרים:
קילו קמח לחם (רצוי שטיבל מספר 2)
100 גרם קמח מלא
3 כפיות מלח
2 כפיות סוכר
700 גרם מים
חצי קוביית שמרים טריים

אופן ההכנה:
ממיסים שמרים במים ומניחים להם לחמש דקות. מוסיפים קמח, סוכר ומלח. מערבבים במהירות נמוכה עד לאיחוד החומרים, ואז 10 דקות במהירות גבוהה. מכסים ומתפיחים שעה. מוציאים את הבצק מהקערה ומניחים על משטח מקומח. יוצרים נקניק מוארך ומתפיחים שעה נוספת בתבנית, כשהמכסה סוגר על 3/4 מהפתח. לקראת סוף ההתפחה סוגרים לגמרי את הפתח. מחממים תנור ל-200 מעלות ואופים כשעה בתבנית. מסירים את הלחם מהתבנית ואופים 20 דקות נוספות. מקררים שעה לפני הפריסה.

Loading+ הוספה למועדפים

בגט

baguette

בסוף תמיד חוזרים לקמח, מים ושמרים. לחם הוא בשבילי בסיס לכל מה שנחשב אוכל, טעם מנחם שלעד ירגיש כמו לחזור הביתה אחרי יום מחורבן, כמו חיבוק מאמא, כמו אבא שבא לכסות אותך לפני השינה.

כשהייתי ילד בב"ש של סוף שנות השבעים, היתה לנו ליד בית הספר מכולת של נפתלי הגרוזיני. הוא היה מוכר חצי לחם מרוח באריסה מתקתקה-חריפה של פעם, ואנחנו היינו קונים והולכים עם המפלצת אדירת המימדים הזו אל הפארק בדרך הביתה ולועסים אותה עד שהיא היתה פוגעת לנו ישר בלב. אח"כ, בבית, הייתי צריך להמציא תירוץ טוב למה אני לא רעב.

ככה זה עם לחם – הפיתוי שבלנגוס בו גדול יותר מכל הגיון. הענין עם באגטים שהפיתוי שלהם אפילו עוד יותר מתוחכם. רק מבט אחד בנחשים הערמומיים האלה ואני כבר שומע את הקראסט שמתפצח בחלל הפה עם כל ביס ואת החמאה שרוקדת טנגו עם התוכן הרך. אתמול ראיתי את "נביא" בקולנוע, סרט מיותר לחלוטין, שהדבר היחיד שיישאר איתי ממנו היא העובדה שבכלא צרפתי מקבלים כל יום באגט כחלק מהארוחה. ממש עושה חשק לפשוע באירופה.

באגט צרפתי
החומרים לשלושה באגטים:
בצק מקדים:
2 כוסות / חצי ק"ג קמח
כוס מים
רבע כפית שמרים יבשים

בצק:
2 כוסות / חצי ק"ג קמח
כפית מלח
1.5 כפיות שמרים יבשים
2-3 כפות מים

אופן ההכנה:
בקערה מערבבים את חומרי הבצק המקדים. מכסים בניילון נצמד ל-12 שעות.

בקערת מיקסר מערבבים שתי כוסות קמח עם כפית מלח. מוסיפים את הבצק המקדים, שעכשיו כבר כולו ריחני ומבעבע, ואת השמרים והמים. מערבבים על מהירות נמוכה 2-3 דקות, ואח"כ על מהירות בינונית 5-6 דקות (לישה ידנית תגזול מכם כ-10 דקות).

מכסים ומתפיחים שעה. יוצרים 3 נקניקים ארוכים ומניחים אותם בתבניות מצופות נייר אפיה. מכסים ומתפיחים עוד כשעה. לקראת סוף ההתפחה מחממים תנור ל-200 מעלות, עם תבנית בתחתיתו. כשהתנור חם, יוצקים לתבנית מים רותחים ומרססים את דפנות התנור בשפריצר עם מים, בכדי ליצר לחות שתעזור לפתח את הקרום הרצוי. שורטים את הבאגטים שלוש שריטות לרוחב כל אחד ואופים עד להזהבה. חשוב לשים לב שהחום מתפזר באופן שווה בתנור. אם זה לא קורה, יש לסובב את התבנית לפחות פעמיים במהלך האפייה.

Loading+ הוספה למועדפים

לחמניות סיניות מאודות (באו-באן)

IMG_0764 copy

כבר הרבה זמן שאני רוצה להכין את הלחמניות האלו. לא מזמן קנינו סיר אידוי מבמבוק (כדאי לכם גם, 40 ש״ח בחנויות המתמחות) ולהכין בו לחמניות באו – זה מתבקש. אחרי הרבה שיטוטים באתרי האינטרנט, הגעתי למתכון הזה, של אורי שביט. מתכון קל וסביר להניח שיש לכם את רוב המצרכים בבית. במקום שמן סויה, שמתי שמן קנולה. והתוצאה נהדרת. את הלחמניות האלו אפשר להכין בלי מילוי או עם מילוי. אנחנו הקפצנו פטריות עם בצל מטוגן וקצת בצל ירוק. יצא מעדן!
תנסו את זה בבית!

להוראות ההכנה › Loading+ הוספה למועדפים

לחמניות ממולאות בצל

לחמניות בצל 1

נימוכות ורכות, ממולאות בצל מתוק… פשוט מושלם!

מצרכים

1 ק"ג קמח לבן
2 כפות שמרים טריים
1/4 כוס שמן קנולה
1 כף מלח
3 כפות סוכר
1 כף פטרוזיליה יבשה
3 כוסות מים

למילוי

5 בצלים
2 כפות דבש/סילאן
2 כפות סוכר חום
1 כף מלח
1 כפית טימין

הוראות הכנה

1. מערבבים יחד את הקמח, פטרוזיליה, שמרים מלח וסוכר, יוצרים גומה במרכז ושופכים פנימה את השמן והמים. לשים כ7 דק' לבצק אחיד ומניחים להתפחה.
2. בזמן שמחכים להתפחה, עוברים למילוי: קוצצים את הבצל דק דק
3. מכניסים את הבצלים למחבת חמה ומאדים כ-5 דק' ומוסיפים לבצלים את יתר חומרי המילוי.
4. מוציאים את הצק ויוצרים ממנו נקניק ארוך, וקורצים ממנו חתיכות שוות. לוקחים כל חתיכה, פוחים אותה ומכניסים לתוכה כף מלאה במילוי וסוגרים את הבצק ומהדקים לצורת כדור
5. מסדרים את הלחמניות על תבנית ונייר אפיה ומפזרים שומשום.
6. מכניסים לתנור שחומם מראש ל-200 מעלות, לכ-20 דק', עד השחמה

[printfriendly]

Loading+ הוספה למועדפים