תבשיל שעועית לבנה עם בטטה ועגבניות

אני לא בדיוק יודעת איך זה שהתבשיל הפשוט הזה נהיה יקר מפז פתאום… הלו? מה קורה עם המחירים של העגבניות והבטטות בזמן האחרון?! טירוף.

בכל מקרה, אני לא הולכת לבקש מכם למשכן את הבית או משהו, אבל אם במקרה יש לכם עגבניות ובטטות, וגם קצת שעועית לבנה מבושלת, התבשיל המתקתק הזה יכול להיות דרך מאוד טעימה לאכול אותם.

מומלץ להגיש עם אורז מלא

רכיבים: (ל-4-6 מנות)

בצל גדול, קצוץ

כף שמן זית

2-3 שיני שום קצוצות

2 בטטות קלופות וחתוכות לקוביות (בערך בגודל סנטימטר)

1/4 כוס מים

2-3 עגבניות קצוצות גס

2 כוסות שעועית לבנה מבושלת

2 כפות סילאן

כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

1/2 כפית כמון

1/2 כוס פטרוזיליה קצוצה

(הצלחתי לעבוד עליכם שאני מהאנשים המסודרים האלה שחותכים את כל הרכיבים מראש?)

הכנה:

מחממים בסיר את שמן הזית ומטגנים את הבצל עד שהוא מתרכך. מוסיפים את קוביות הבטטה, מטגנים עד שהן מתחילות להזהיב, ואז מוסיפים את המים ואת השום ומבשלים עד שכל המים מתאדים.

מוסיפים את העגבניות, השעועית, הסילאן והתבלינים, מכסים את הסיר ומבשלים על אש קטנה כעשר דקות, עד שכל הירקות מתרככים והטעמים מתמזגים.

מורידים את הסיר מהאש, מוסיפים את הפטרוזיליה הקצוצה ומערבבים.

מומלץ להגיש עם אורז מלא.

Loading+ הוספה למועדפים

ספגטי עם בטטה ושעועית ירוקה

המנה הזאת נולדה לפני חודש או חודשיים, ביום של "נורא התחשק לי פסטה וזה מה שהיה במקרר", והתפתחה ועברה כמה גלגולים מאז. אני מבסוטה מהתוצאה.

בדיוק היום, בקבוצת בישול טבעוני בפייסבוק, היה דיון (או משהו כזה) על שילובי ירקות שונים, ואחת המסקנות הייתה שירקות כתומים וירקות ירוקים בדרך כלל הולכים טוב ביחד (המסקנה שלי הייתה שכל שילוב של ירקות יכול להסתדר טוב כל עוד יש שם טחינה, אבל זה לא קשור למתכון הזה). כשאני חושבת על זה, זה באמת נכון – בהרבה מתכונים שלי אכן יש ירקות כתומים וירוקים. זה גם טעים וגם תמיד נראה יפה. נראה לי שגם בריא. מה רע?

רכיבים: (לשני סועדים רעבים)

כרישה

בטטה בינונית

חופן שעועית ירוקה טריה

חופן אגוזי מלך

חצי חבילת ספגטי (250 גרם)

2 כפות שמן זית איכותי

כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור גרוס

1/4 כפית אגוז מוסקט טחון

כף עלי זעתר טריים (אופציונלי, אפשר להשתמש גם באורגנו במקום)

כף עלי טימין טריים

מכינים את הירקות:

פורסים את הכרישה לפרוסות דקות.

מקלפים את הבטטה. אחרי שמורידים את הקליפה, נשארים עם הקולפן, וממשיכים לקלף את כולו לרצועות דקות וארוכות.

מורידים את הקצוות מהשעועית הירוקה וחותכים לחתיכות באורך 3-4 ס"מ. חולטים את החתיכות במים רותחים כשתי דקות ומסננים.

להכנת המנה:

קולים את האגוזים בעדינות על מחבת יבשה ומניחים בצד.

מבשלים את הפסטה על-פי הוראות היצרן.

מחממים את שמן הזית במחבת ומטגנים את פרוסות הכרישה במשך 2-3 דקות, עד לריכוך.

מוסיפים את רצועות הבטטה, השעועית הירוקה החלוטה, העלים והתבלינים ומקפיצים במשך כמה דקות, עד שהבטטה מתרככת.

מוסיפים את האגוזים ומערבבים עם הפסטה המבושלת.

Loading+ הוספה למועדפים

מאפינס תפוז וטימין לימוני

טימין לימוני הוא אחד מעשבי התיבול האהובים עליי. הוא מעט חמקמק – אפשר לפעמים למצוא אותו בשווקים, אבל מה שאני אוהבת לעשות זה לקנות עציץ קטן במשתלה כשהוא בעונה (נראה לי שזה עכשיו בערך) וככה, כל עוד אני מצליחה לא לרצוח את הצמח בדם קר, יש לי טימין לימוני בהישג יד. טעמו חמצמץ-מריר ומזכיר גרידת לימון, ואפשר להשתמש בעלים הירקרקים-צהבהבים הקטנים בשביל לרענן כמעט כל מאכל – נסו אותו בסלט טאבולי למשל, או על פסטה עם שמן זית. כאן החלטתי לקחת אותו דווקא לכיוון המתוק.

רכיבים: (כ-8 מאפינס)

1/2 1 כוסות קמח חיטה מלאה

3/4 כוס קמח לבן

1/2 1 כפיות אבקת אפייה

3/4 כוס סוכר

1/2 כפית קינמון

1/2 כוס מיץ תפוזים טרי (בערך מיץ של תפוז אחד)

1/2 כוס מים

כפית תמצית וניל, או זרעים מחצי תרמיל וניל

3 כפות שמן קוקוס מומס (שמן הקוקוס מומלץ בשביל הטעם, אבל אם אין ניתן להחליף אותו בשמן קנולה)

2/3 כוס רסק תפוחים

2 כפות עלי טימין לימוני קצוצים דק

הכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות.

מערבבים את כל הרכיבים היבשים בקערה גדולה: הקמחים, הסוכר, אבקת האפייה והקינמון.

מוסיפים את שאר הרכיבים ומערבבים.

בעזרת כף, מעבירים את הבלילה לתבנית מאפינס (אני אוהבת לרפד את שלי במנג'טים מסיליקון).

אופים 22-25 דקות, או עד שקיסם יוצא יבש.

מומלץ להגיש את המאפינס כשהם חמימים, עם מעט ריבה טובה.

להוראות ההכנה › Loading+ הוספה למועדפים

עוגיות קוקוס-וניל

מה שאני כן יכולה לספר לכם על הפייל של אתמול, זה שהוא היה אמור להיות סוג של טארט. ועוד דבר שאני יכולה להתוודות בו זה שהדבר היחיד שהיה טעים בטארט הזה היה הקלתית. קלתית טעימה ממש, אבל לא במרקם טוב בשביל להיות קלתית. אז שיפצתי את המתכון קצת והפכתי אותו לעוגיות קלות-הכנה שבעצם לא זקוקות לשום תוספות או מילויים מפוארים, חוץ מאולי כוס תה או קפה ליד.

רכיבים: (כ-30 עוגיות ריבועיות בגודל כ-4 ס"מ)

3/4 כוס קמח לבן

3/4 כוס קמח מלא (אני השתמשתי בקמח כוסמין)

1/2 כוס קוקוס טחון

1/2 כוס סוכר

1/2 כפית מלח

1/3 כוס שמן קוקוס מומס

זרעים מתרמיל וניל אחד או 2 כפיות תמצית וניל

1/4 כוס מים קרים

הכנה:

מערבבים את הקמחים, הקוקוס, הסוכר והמלח בקערה גדולה. מוסיפים את שמן הקוקוס ואת הוניל ומערבבים עם הידיים ליצירת תערובת פירורית אחידה. מוסיפים את המים הקרים ומעבדים לבצק חלק.

צרים מהבצק כדור גדול, מגלגלים אותו בקמח, עוטפים בניילון נצמד ומאחסנים במקרר לחצי שעה לפחות.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מוציאים את הבצק מהמקרר ולשים מעט עם הידיים כדי לרכך אותו על-מנת שיהיה נוח לעבודה. מרדדים על משטח מקומח לעובי של 3-4 מ"מ. חותכים עם סכין לריבועים של כ-4 ס"מ (ניתן גם להשתמש בחותכנים. אם מישהו ראה את שלי לאחרונה, בבקשה אמרו לי איפה הם לעזאזל).

מסדרים את הריבועים על תבנית מרופדת בנייר אפיה, ואופים 15 דקות.

מומלץ לאחסן במקום קריר ויבש. אני אישית ממליצה על דנמרק. לא שאי-פעם ביקרתי בדנמרק, אבל זה נשמע לי כמו מקום טוב לשים בו את העוגיות אם אתם לא רוצים לחסל את כולן תוך רבע שעה.

Loading+ הוספה למועדפים

קציצות מנגולד, כרישה ואורז מלא, ברוטב עגבניות שרי מנומרות

אני מוכרחה להודות שאורז מלא אף פעם לא ממש קנה אותי. כן כן, קראתי רבות על יתרונותיו הבריאותיים, במיוחד בהשוואה לאחיו החיוור והטעים הרבה יותר. ניסיתי זנים שונים, תיבולים שונים וצורות בישול שונות, אבל זה אף פעם לא היה ממש זה. והנה, ערב אחד החלטתי שאני רוצה להכין קציצות. היו שאריות אורז בריא מבאס מאתמול שנמנמו להם בסיר במקרר; מסוג השאריות שנשארות שם כמה ימים, או לכמה זמן שזה לוקח עד שאני מצליחה להודות בפני עצמי שאני לא באמת הולכת לאכול את זה, ואז נזרקות. אך לא הפעם. פתאום חשבתי שאולי האורז הזה דווקא יכול להוות בסיס טוב לקציצותיי, ושזה לכל הפחות שווה ניסיון.

זה היה רעיון מוצלח בהחלט. מסוג הרעיונות שגורמים לי לקשקש בלי סוף על כמה שבאמת יש לי אינטואיציה טבעית לדברים כאלה ושאם נגיד, מאיזושהי סיבה בלתי-מוסברת, הייתי מוצאת את עצמי בתוכנית כמו מאסטר שף, הקציצות שלי היו מעיפות לכולם שם את התחת. השילוב של האורז המבושל עם קמח חומוס מחזיק את הקציצות יפה ונותן מרקם "קציצתי" של משהו בשרני וטחון שבכלל לא הייתם מנחשים שהוא אורז, מלא או אחר.

הטועם הרשמי שלי – שגם הוא לא חובב אורז מלא, בלשון המעטה – לא הרגיש בנוכחותו של האורז עד שלא אמרתי לו. הוא גם מספיק נחמד בשביל להקשיב בסבלנות לאגו-טריפים ההזויים שלי מדי פעם, ולטפוח לי על השכם למקרה שאני לא עושה את זה מספיק בעצמי. והוא אמר שהמתכון הזה חייב ללכת לבלוג. אז הנה הוא.

בפעם הראשונה, בישלתי את הקציצות בתוך הרוטב אחרי שאפיתי אותן, כעשר דקות במחבת מכוסה. ביום של צילום המתכון הגשתי את הרוטב בנפרד, ובסוף החלטתי שאני מעדיפה את האופציה הראשונה. אני אשאיר לכם את ההחלטה הזאת.

אם אין בנמצא עגבניות שרי מנומרות – הכוונה לעגבניות האדמאדמות-ירקרקות הכהות שאני כה אוהבת – אפשר בהחלט להשתמש באדומות רגילות או אפילו בעגבניות תמר קצוצות, אבל אני ממליצה על המנומרות כי הן מתוקות במיוחד ועם ארומה מענגת שהיא כולה שלהן.

רכיבים: (ל-12 קציצות, שיכולות להיות 4-6 מנות, ואפשר בהחלט גם להקפיא אותן)

כף שמן זית

3 כרישות קטנות (או 2 בינוניות), החלקים הבהירים בלבד

2 חבילות מנגולד – כ-20 עלים גדולים עם הגבעולים

2 כוסות אורז מלא מבושל

1/4 1 כוס קמח חומוס

1/2 כוס מים

1/2 1 כפיות מלח

כפית פלפל שחור

כפית כמון

עוד שמן זית להברשה

רכיבים לרוטב:

20 עגבניות שרי מנומרות (30 אם הן קטנות)

כף שמן זית

בצל בינוני, קצוץ

3 שיני שום, כתושות

100 גרם רסק עגבניות

1/4 כוס יין אדום יבש

2 כפות מיץ לימון + כף גרידה

כף עלי זעתר או ארגנו טריים

כפית סוכר חום

מלח ופלפל לפי הטעם

הכנת הקציצות:

מחממים כף שמן זית במחבת. חוצים את הכרישות לאורכן ופורסים אותן, ומטגנים בשמן הזית עד להזהבה.

בינתיים, שוטפים את עלי המנגולד וקוצצים אותם (גם את הגבעולים).

מעבירים את הכרישה המטוגנת למסננת מעל קערה. שמים את המנגולד הקצוץ באותה המחבת עם כמה כפות מים, מכסים ומבשלים כ-7-8 דקות, עד לריכוך. מעבירים למסננת וסוחטים היטב.

מחממים תנור ל-200 מעלות. בקערה גדולה, מערבבים עם הידיים את הירקות, האורז, קמח החומוס, התבלינים ו-1/2 כוס מים לתערובת אחידה שהיא די דביקה.

מרפדים תבנית אפיה עם נייר אפייה ומברישים אותו במעט שמן זית. עם ידיים רטובות, צרים קציצות בקוטר של כ-5-6 ס"מ ועובי של כ-2 ס"מ. מברישים את הקציצות במעט שמן זית. אופים 25 דקות על צד אחד, הופכים ואופים ל-20 דקות נוספות.

בינתיים, מכינים את הרוטב.

הכנת הרוטב:

חורצים צלב קטן בתחתית של כל עגבניה. שמים אותן בקערת מתכת או בסיר קטן, שופכים עליהן מים רותחים וחולטים כשתי דקות, עד שהקליפות מתחילות להיפרד מהעגבניות. מעבירים למסננת ושוטפים במים קרים. מקלפים את העגבניות, חוצים אותן לאורך ומניחים בקערה (שומרים על המיץ שלהן עד כמה שניתן).

מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן הזית, עד להזהבה קלה. מוסיפים את העגבניות ואת שאר חומרי הרוטב ומערבבים היטב. בזמן הבישול, מועכים את העגבניות בעזרת מועך תפוחי-אדמה.

מכסים את המחבת ומבשלים על אש קטנה כרבע שעה.

בשלב זה, כאמור, אתם יכולים לבחור אם לבשל את הקציצות בתוך הרוטב (בישול של כ-10 דקות לאחר אפיית הקציצות) או להגיש מעל, מתחת או בצד. בתאבון!

להוראות ההכנה › Loading+ הוספה למועדפים

תפוחי אדמה ממולאים בחמאת בוטנים

אתם חייבים לנסות את המתכון הזה! אני יודעת שהוא נשמע מוזר, אבל הוא ההוכחה האולטימטיבית שאין שום דבר בעולם שלא הופך לטעים יותר עם חמאת בוטנים.

כן – אמרתי חמאת בוטנים! שילוב של פירה, חמאת בוטנים, שמן קוקוס ועוד כמה דברים טובים הופך למילוי קרמי מעולה לסירות תפוחי האדמה, שאופים אותם פעמיים (באנגלית קוראים לזה double baked). המתכון הזה כנראה לא ייכנס להיכל התהילה של המתכונים הטבעונים הדיאטתיים, אבל הוא בכל זאת בריא הרבה יותר מהגרסה הלא-טבעונית, והוא טעים ברמות שמצדיקות כל קלוריה. ותמיד אפשר לאכול מחר סלט.

רכיבים: (ל-4 מנות שיעלמו די מהר)

4 תפוחי אדמה בגודל בינוני

2 כפות גדושות חמאת בוטנים, לא ממותקת

2 כפות שמן קוקוס

כף פתיתי שמרי בירה (אופציונלי)

1/4 כוס חלב סויה, לא ממותק

כפית מלח (קצת פחות אם אתם משתמשים בחמאת בוטנים מלוחה)

1/2 כפית פלפל שחור

בצל ירוק אחד, החלק הירוק בלבד, פרוס דק

1/4 כוס פירורי לחם

הכנה:

שוטפים את תפוחי האדמה היטב ואופים כשעה בתנור שחומם לחום מקסימלי (250 מעלות). אין צורך לעטוף בנייר כסף – אנחנו רוצים את הקליפה קצת קריספית. תפוחי האדמה מוכנים כשניתן לנעוץ סכין באחד בקלות. מוציאים מהתנור ומניחים להתקרר לכמה דקות.

חוצים את תפוחי האדמה לאורך, ובעזרת כפית, מרוקנים בזהירות את תוכנן לתוך קערה. משאירים שכבה בעובי כחצי סנטימטר בתוך הקליפות, כדי שהן לא ייקרעו.

מוסיפים לקערה את חמאת הבוטנים, שמן הקוקוס, חלב הסויה, שמרי הבירה ומלח ופלפל ומועכים הכל לפירה קרמי ואחיד. מוסיפים את הבצל הירוק ומערבבים.

בעזרת כפית, ממלאים את סירות תפוחי האדמה. מסדרים על תבנית אפיה ומפזרים פירורי לחם מלמעלה.

אופים כ-20 דקות בחום של 200 מעלות, עד שהחלק העליון מזהיב מעט.

מגישים חם.

להוראות ההכנה › Loading+ הוספה למועדפים

מרק עדשים עשיר

מה כבר אפשר לומר על מרק עדשים שעוד לא נאמר? הוא טעים, מזין, משביע, קל להכנה, בריא, מנחם ועוד הרבה דברים טובים. הוא המרק החורפי האולטימטיבי. פוטוגני הוא לא, אבל על זה אפשר לסלוח לו.

אני בטוחה שלכל מי שאי-פעם הכין מרק עדשים יש מתכון מיוחד משלו. אז הנה שלי, ואני ארשה לעצמי לטפוח לעצמי על השכם ולומר שלדעתי הוא די מושלם. בין אם תכינו אותו לפי המתכון הזה במדויק ובין אם תאמצו ממנו רעיונות למתכון שלכם, אני בטוחה שהוא ייצא נפלא. כי אחרי הכל, די קשה לטעות במרק עדשים.

רכיבים:

כף שמן זית

2 בצלים בינוניים, קצוצים

3-4 גבעולי סלרי קצוצים (עם העלים)

3-4 שיני שום, פרוסות דק

3 גזרים, קלופים וחתוכים גס

1 כוס עדשים שחורות (או חומות)

1 כוס עדשים כתומות (או צהובות)

מיץ + קליפה מגורדת מחצי לימון

1/2 כפית קינמון

1 כפית כמון

1/2 כפית כורכום

כף מלח

כפית פלפל שחור

עלים מ-5-6 ענפי טימין

8-10 כוסות מים

הכנה:

מחממים את השמן בסיר גדול. מטגנים את הבצל עד להזהבה קלה.

מוסיפים לסיר את שאר הרכיבים. מביאים לרתיחה.

מנמיכים את האש ומבשלים על אש קטנה כשעה. מתקנים תיבול ומגישים חם.

Loading+ הוספה למועדפים

פודינג טפיוקה וניל

דווקא עכשיו כשחוזרים לשגרה, זה נראה לי זמן טוב לקינוח לא-שגרתי. לא?

אז מה הקטע של טפיוקה?

טפיוקה באה בצורת כדורונים קטנטנים, שנקראים פניני טפיוקה, ואפשר למצוא אותה בחנויות הטבע (יש גם קמח טפיוקה, אבל במקרה הזה אנחנו רוצים את הפנינים). היא עשויה מאיזשהו שורש הזוי. היא די זולה ואין לה ממש טעם משלה. הטפיוקה המבושלת לרוב מוגשת ברוטב מתוק וקר שמבוסס על חלב קוקוס, אבל כאן רציתי לנסות משהו קצת שונה, אז הלכתי על חלב סויה עם וניל אמיתי, בתופסת כל מיני פירות מגניבים מלמעלה.

לפניני הטפיוקה המבושלים יש מרקם מיוחד וכיפי, שלא ממש דומה לשום דבר אחר – משהו כמו כדורוני ג'לי קטנים. בזמן הבישול, לעומת זאת, היא נראית כמו משהו לא כיפי ולא מעורר תאבון בכלל. אני אחסוך מכם את כל הדימויים המלבבים שחשבתי עליהם (אהמנזלתשלחייזריםאהמ), כי אני לא רוצה שתפתחו טפיוקה-פוביה, אבל רק שתדעו שייתכן שיהיה רגע שיתחשק לכם לזרוק הכל לזבל ולהכין משהו אחר במקום. אל תגידו שלא הזהרתי אתכם. ואל תזרקו לזבל באמת. בסוף המרקם מסתדר וזה יוצא טעים. בחיי.

רכיבים: (ל-6 מנות)

1/2 כוס פניני טפיוקה

3 כוסות מים

כוס חלב סויה (בטעם "טבעי", ממותק)

1/4 כוס סוכר לבן

כף קורנפלור

חצי תרמיל וניל (או כפית תמצית וניל)

לסלט הפירות:

2 אגסים

2 קיווי

2 קרמבולות

12-15 ענבים ירוקים

מיץ + קלפיה מגורדת מליים אחד

כף ג'ינג'ר מגורד

כפית סוכר

הכנה:

שמים את פניני הטפיוקה בסיר קטן עם המים. מבשלים על אש קטנה כרבע שעה.

מורידים את הסיר מהאש. זה השלב שתרצו לזרוק הכל לזבל, אבל חכו. ברצינות. נותנים לתערובת להתקרר במשך כ-15-20 דקות, עד שכל הכדורונים נעשים שקופים.

מעבירים את כל האיכס שבסיר למסננת דקה, ושוטפים היטב במים קרים, עד שנשארים רק עם הכדורונים. עכשיו זה כבר נראה קצת פחות מגעיל, תודו.

בסיר חדש, שמים את חלב הסויה, הסוכר והקורנפלור. חוצים את תרמיל הוניל לאורך ומוסיפים אותו גם. מחממים על אש קטנה, תוך כדי בחישה עם מטרפה, עד שהסוכר והקורנפלור נמסים. מוציאים את תרמיל הוניל, מוסיפים את פניני הטפיוקה השטופים, מערבבים היטב ומביאים לרתיחה. מורידים מהאש מייד.

מקררים מעט ומעבירים לגביעים או לקערות הגשה (אל תשכחו להשאיר מקום לפירות).

לסלט הפירות:

מקלפים ופורסים את האגסים והקיווי. פורסים את הקרמבולות ליצירת כוכבים זהובים מהממים (כן, אני קצת מאוהבת בפרי הזה עכשיו). חוצים את הענבים לאורך.

מערבבים את חומרי הרוטב בקערה קטנה, שופכים מעל הפירות ונותנים לטעמים להיספג בזמן שהטפיוקה מתקררת.

להגשה, מסדרים את הפירות מעל הפודינג.

Loading+ הוספה למועדפים

טארט ליים וקוקוס

אתם יודעים מה ההבדל בין טארט לפאי? זה בסדר, גם אני לא ידעתי עד לפני שעתיים, כשפתאום החלטתי שאני מוכרחה לדעת מה בעצם ההגדרה הטכנית של הדבר היפה והטעים הזה שהכנתי היום. כי עכשיו אני בלוגרית של אוכל וזה, אז כדאי שאני אדע כאלה דברים. אז ככה: לפאי יש דפנות משופעות ומגישים אותו ישר מתוך התבנית, בעוד לטארט יש דפנות ישרות ונמוכות יותר ואמורים להוציא אותו מהתבנית לפני ההגשה. אז מה שיש לנו כאן הוא טארט, בהחלט (אבל תרגישו חופשי להפוך אותו לפאי אם בא לכם).

בפאיטארט הזה יש כמה רכיבים לא-קונבנציונליים, אז אולי כדאי שנדבר עליהם לפני שמתחילים.

ליים הוא אחיו הירוק הכהה של הלימון, והוא בעונה בימים אלה. אין לי מושג לכמה זמן, ואין לי מושג למה הוא כל כך קשה להשגה במדינתנו מוצפת פרי-ההדר, אבל כל מי שמכיר אותי יודע שזה מעצבן אותי בלי סוף. קצת מיץ ליים הופך כמעט כל מאכל לטעים יותר, ואם אתם נתקלים בו בשוק, אצל הירקן או בחנות של פירות וירקות אורגניים, כדאי לקנות, והרבה. נסו אותו על סלט ירקות, בשייק או על גואקמולה. אם אין ליים בסביבה, במתכון הזה בהחלט אפשר להשתמש בלימון במקום. (אולי אפילו בתפוז? אם אתם מנסים את זה, תעדכנו אותי איך יצא.)

קרם קוקוס בא בקופסת שימורים, ואפשר למצוא אותו בחנויות טבע ובחנויות למזון אסיאתי. לאחרונה אפילו יצא לי להיתקל בו בסופר.

שמן קוקוס הוא החמאה הצמחית האולטימטיבית – טעים וריחני, ויש הטוענים שהוא אפילו בריא יותר משמנים צמחיים אחרים. אפשר למצוא אותו בחנויות הטבע בצנצנת. הוא נוזלי בטמפרטורת החדר ומתמצק במקרר. במתכון הזה ניתן להחליף אותו במרגרינה בטעם חמאה, אבל רק אם ממש ממש מוכרחים.

אגר אגר הוא חומר מקריש צמחי לחלוטין (שלא כמו ג'לטין, שמופק מעצמות של בעלי חיים). הוא בא בצורת פתיתים המופקים מאצות-ים, ואפשר למצוא אותו בחנויות למזון אסיאתי או בחנויות הטבע (באיזור של המזון האסיאתי. מניסיוני, העובדים של החנות לא תמיד מודעים לקיומו). אפשר גם להזמין באינטרנט.

קמח כוסמין הוא קמח שאני מאוד אוהבת להשתמש בו במאפים מתוקים, כי למרות שהוא קמח מלא, המרקם שלו קליל ונעים (לא "כבד" כמו קמח חיטה מלאה). אם אין קמח כוסמין בסביבה, ניתן להמיר אותו בקמח לבן.

תאנים ספונטניות הן תאנים טריות שפתאום מתגנבות לטארט למרות שהן בכלל לא היו בתכנון המקורי, וטוב שכך. אם אין תאנים, אפשר להשתמש בפירות אחרים. רצוי בצבע אדום.

רכיבים לקלתית: (תבנית טארט בקוטר 25 ס"מ)

1/3 1 כוסות קמח כוסמין

1/3 כוס שמן קוקוס בטמפ' החדר

1/2 כפית מלח

2 כפיות סוכר חום (לבן זה גם בסדר)

2-3 כפות מים קרים מהמקרר

רכיבים למלית:

קופסה אחת (400 גרם) של קרם קוקוס

1/2 כוס סוכר לבן

2 כפות פתיתי אגר-אגר

1/2 כוס מים

1/3 כוס מיץ ליים טרי

2 כפות קליפת ליים מגורדת

לקישוט:

קוקוס טחון קלוי (ניתן לקלות על מחבת יבשה)

עוד קליפת ליים מגורדת

1-2 תאנים טריות פרוסות

עלי נענע

הכנת הקלתית:

שמים את כל החומרים חוץ מהמים במעבד מזון ומעבדים בפולסים קצרים עד שנוצרים פירורים (ניתן גם לערבב ידנית). מוסיפים את המים בהדרגה וממשיכים לעבד, עד שנוצר בצק אחיד. הבצק יהיה מאוד רך ודביק – זה בסדר, הוא יקשיח במקרר. יוצרים ממנו כדור גדול ומגלגלים אותו בקמח, עוטפים בניילון נצמד ומכניסים למקרר לחצי שעה לפחות.

כשעברה חצי שעה, מחממים את התנור ל-200 מעלות. מרדדים את הבצק על משטח מקומח (כדאי לעבוד מהר, כי שמן הקוקוס מתרכך מאוד בטמפ' החדר), שמים אותו בתבנית, דוקרים עם מזלג כמה פעמים (זה חשוב!) ואופים 15 דקות. מניחים להתקרר.

הכנת המלית:

שמים את המים, הסוכר ופתיתי האגר בסיר קטן ומחממים על אש קטנה תוך כדי בחישה, עד שהסוכר והאגר נמסים. מוסיפים בהדרגה את קרם הקוקוס, מיץ הליים והקליפה המגורדת, בוחשים כל הזמן ומביאים לרתיחה. מורידים מהאש. התערובת תהיה מאוד נוזלית – מניחים לה להתקרר כרבע שעה (כדאי לשים עליה עין ולבחוש מדי פעם, כדי לוודא שפעולת הקרישה לא תתחיל). שופכים בזהירות לקלתית.

כשהמלית מתחילה להתקרש, אפשר לקשט בקוקוס טחון, קליפת לייים מגורדת, עלי נענע ופרוסות תאנים. (או שאפשר לקשט בצורה שונה לגמרי. ספרו לי איך יצא!)

מכניסים את הטארט למקרר לשעתיים לפחות, עד שהמלית נקרשת לגמרי.

Loading+ הוספה למועדפים

סלט קינואה ואננס

רכיבים: (לסועד אחד כמנה עיקרית – ניסיתי לחשב מספר מנות כתוספת, אבל הסלט כזה טעים שבטוח לא תרצו להתחלק עם אף אחד)

1-2 כוסות קינואה מבושלת קרה

כוס אננס טרי חתוך לקוביות (אפשר להשתמש גם בקופסת שימורים)

3 גבעולי סלרי קצוצים (בלי העלים)

3 בצלים ירוקים קצוצים (החלק הירוק בלבד)

1/4 כוס בוטנים גרוסים

לרוטב:

2 כפות מיץ ליים (או לימון, אבל ממש עדיף ליים)

כף רוטב צ'ילי מתוק

כף ג'ינג'ר כתוש

הכנה:

מערבבים את חומרי הרוטב בקערה קטנה.

קולים את הבוטנים הגרוסים על מחבת יבשה.

מערבבים את חומרי הסלט עם הרוטב והבוטנים. אוכלים!

מומלץ: להגיש עם רצועות טופו אפוי.

Loading+ הוספה למועדפים

בורקס משולש במילוי תרד, צנוברים ועגבניות מיובשות

רכיבים:

כף שמן זית

2 שיני שום פרוסות

חבילת עלי תרד (200 גרם)

1/2 כוס צנוברים, קלויים על מחבת יבשה

6 עגבניות מיובשות, חתוכות לקוביות קטנות

1/2 כפית מלח

חבילה אחת (1 ק"ג) של בצק עלים

שמן זית להברשה

שומשום

הכנה:

מחממים כף שמן זית במחבת ומטגנים את פרוסות השום בעדינות, לא יותר מדקה. מוסיפים את עלי התרד למחבת ומאדים כדקה נוספת. מורידים מהאש.

שמים את השום והתרד במעבד מזון וטוחנים. מעבירים את התערובת למסננת וסוחטים היטב.

מעבירים את תערובת התרד לקערה ומערבבים עם העגבניות המיובשות, הצנוברים הקלויים והמלח. טועמים ומוסיפים מלח אם צריך.

פורשים את בצק העלים על משטח עבודה וחותכים אותו לריבועים. מניחים כף מהמלית על כל ריבוע, מקפלים באלכסון ליצירת משולש, סוגרים ומהדקים היטב בעזרת מזלג.

מניחים את הבורקסים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מברישים בשמן זית ומפזרים שומשום מלמעלה.

אופים כ-30 דקות ב-200 מעלות צלזיוס.

Loading+ הוספה למועדפים

טבעות דלעת ערמונים אפויות בזיגוג מייפל

במעבר לתזונה טבעונית, קל מאוד לוותר על דבש, כי הוא די מיותר ויש אלטרנטיבות מעולות – סילאן (הקפידו לקנות סילאן שעשוי מ-100% תמרים ולא עם כל מיני תוספות הזויות), נקטר אגבה, והאהוב עליי מכולם – סירופ מייפל. המתוק-מתוק הזה משתלב נפלא בכל מיני סוגים של מאכלים, אז אל תגבילו אותו לפנקייק.

רכיבים: (ל-8 מנות)

4 דלעות ערמונים

4 כפות סירופ מייפל אמיתי (אם אין מייפל בסביבה אתם יכולים להשתמש בסילאן, אבל בבקשה, אל תשתמשו ב"סירופ בטעם מייפל" – זה כבר באמת ג'אנק, ואנחנו לא רוצים לקבל את השנה החדשה עם ג'אנק)

2 כפות שמן קוקוס (אפשר להחליף בשמן זית)

כף מלח גס

כפית פלפל שחור גרוס

חצי כפית אגוז מוסקט טחון

עלים מ-10 גבעולי טימין (קורנית)

הכנה:

מחממים תנור ל-180 מעלות.

עם סכין חדה מאוד, פורסים את הדלעות לפרוסות לרוחב, בעובי כסנטימטר. משתמשים בסכין כדי לנקות את הטבעות מהגרעינים ושאר האיכס שיש בפנים.

מסדרים את הטבעות על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מברישים אותן בשמן, מטפטפים מלמעלה סירופ מייפל ובוזקים מלח גס, פלפל, אגוז מוסקט ועלי תימין.

אופים כ-20 דקות, עד שהפרוסות מתרככות.

Loading+ הוספה למועדפים

פאי תרד, גבינת סויה ואגוזי מלך

כפיצוי על כך שהרבה זמן כבר לא פרסמתי מתכון, הנה אחד שאני גאה בו במיוחד. אם תנסו אותו, אני בטוחה שתבינו למה.

לפני שבוע או שבועיים, פתאום היה לי קרייבינג לבורקס תרד וגבינה. פעם גרתי ליד מאפיית טאבון, שכיניתי אותה "המקרר השני שלי" כי כל פעם שהייתי רעבה ולא היה לי חשק לבשל (תתפלאו, אבל זה היה קורה אז די הרבה. תקופת אנטי-בישול כזאת) הייתי יורדת למטה וקונה בורקס תרד וגבינה. "זה לא בעיה, אני פשוט אכין כזה", הודעתי לבנזוג יקר, "נראה לי שזה יעבוד מעולה עם גבינת סויה."

"בשביל מה לשים תרד בבורקס?" בנזוג שאל ועיקם פרצוף, כאילו ששאלתי מה דעתו שאכין בורקס גבינת סויה ומקקים.

"כי זה טעים."

"אבל זה בריא מדי."

"מה זה משנה? זה טעים."

"אבל בורקס לא אמור להיות בריא."

"אתה יודע, זה לא בלתי אפשרי שמשהו קצת בריא יהיה גם טעים."

"אבל זה ירוק."

"אבל אתה אוהב שייקים ירוקים. וזה בכלל ממש בריא."

"אבל זה שונה. שייק אמור להיות בריא."

"אבל זה הרבה יותר טעים מסתם בורקס עם גבינה."

"לא. זה בריא מדי."

השיחה הזאת נמשכה כך בלופ די הרבה זמן והתחילה לעלות לי על העצבים, אז באותו יום הכנתי בורקס גבינת סויה עם זיתים – לא לפני שדאגתי לוודא שזיתים, על אף היותם ירוקים, אינם בריאים מדי בשביל להיעטף בבצק עלים. זה גם היה טעים, אבל הקרייבינג לבורקס האגדי עם התרד והגבינה לא נעלם. להפך.

יכלתי להכין בורקס תרד וגבינה רק לעצמי, אבל כשמפשירים חבילה של בצק עלים אמורים להשתמש בכולה, ואז או שצריך לזרוק חלק וחבל, או שנתקעים עם כמויות ענק של בורקס. אז רקמתי לי תוכנית זדונית. שבוע מאוחר יותר, הזמנתי את בנזוג יקר ועוד זוג חברים לארוחת ערב, והחלטתי להכין פאי מבצק עלים, עם מלית תרד וגבינה, במקום בורקס. כיוון שפאי זה בהחלט לא בורקס, וודאי מותר לו להכיל איזה רכיב בריא או שניים. נכון? כך תכננתי גם לספק את הקרייבינג שלי וגם להכין ארוחה טעימה מבלי לפגוע, חלילה, בטוהר הג'אנקיות של מוסד הבורקס.

האם התוכנית הצליחה, אתם שואלים?

אז לא.

שהגשתי את הפאי הזהוב ועטור השומשום לשולחן, התגובה הראשונה הייתה "יא, מגניב! בורקס ענקי!"

"לאאא! זה לא בורקס! זה פאי!" טענתי בתוקף, והסברתי את ההבדלים הברורים בין בורקס לפאי, אבל נדמה לי שאף אחד לא כבר הקשיב כי כולם היו עסוקים בלאכול. היה כבר מאוחר מדי ולא עזר כלום. בסוף נכנעתי. "מישהו רוצה עוד חתיכה מהבורקס הענקי?"

אניוויי, הנה לכם מתכון לפאי – פאי – אבל יש לו ממש טעם של בורקס תרד וגבינה (בחיי שאין לי מושג למה). אז אם אתם לא ג'אנקיסטים טהרנים, אתם בהחלט יכולים להשתמש במלית כמילוי לבורקס. אני אפילו זוממת לעשות את זה בקרוב בעצמי (אהממיטאאוטאהמ).

רכיבים: (לתבנית פאי עגולה בקוטר 25 ס"מ)

ליטר חלב סויה, ללא סוכר ומלח (אני השתמשתי בחלב אלפרו באריזה האדומה)

מיץ מלימון אחד

3 כפות שמן זית

בצל גדול, קצוץ דק

6 שיני שום, קצוצים דק

כ-400 גרם מדליוני תרד קפואים (חצי חבילה של סנפרוסט. אפשר גם לטחון תרד טרי, אבל קחו בחשבון שתצטרכו כמות גדולה כי הוא מאוד מצטמק בבישול)

כוס אגוזי מלך קצוצים

כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

כף ממרח לימונים כבושים (לא חובה)

כ-600 גרם בצק עלים, מופשר – צריך 2 יריעות ריבועיות בגודל כ-25 ס"מ

שמן זית להברשה

2 כפות זרעי שומשום

הכנה:

מכינים את הגבינה: מחממים את חלב הסויה עם מיץ מלימון אחד, עד שהוא מגיע לרתיחה. ברגע שמתחיל לרתוח, מורידים מהאש ומחכים כמה דקות – תוכלו לראות שהמוצקים נפרדים מהנוזלים. שופכים למסננת מרופדת בבד גבינה (אני משתמשת בחיתולי בד שנקראים "חיתולי טטרה" ונמכרים בכל סופרפארם) ומחכים כ-20 דקות.

לבינתיים, מכינים את הירקות: מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן הזית עד להזהבה קלה. מוסיפים את השום ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את מדליוני התרד, מכסים ומבשלים על אש קטנה כמה דקות, עד שהתרד מופשר. מעבירים את התערובת למסננת דקה וסוחטים היטב. חשוב שהמלית לא תהיה מימית.

מעבירים את הירקות לקערה. סוחטים היטב את הגבינה משאריות נוזלים, ומוסיפים אותה לירקות. מערבבים עם האגוזים הקצוצים, המלח והפלפל, וממרח הלימונים הכבושים.

מחממים תנור ל-200 מעלות.

משטחים יריעה אחת של בצק עלים על תבנית משומנת – ייתכן שתצטרכו למתוח אותה מעט כדי שהיא תעבור את דפנות התבנית. דוקרים כמה פעמים במזלג. מורחים מעל את המלית, וסוגרים את הפאי ביריעת בצק עלים נוספת. מהדקים היטב את שתי שכבות הבצק, חותכים בסכין את הפינות שתלויות מעל דפנות התבנית, ומהדקים שוב בעזרת מזלג. את השכבה העליונה גם דוקרים במזלג כמה פעמים.

מברישים את הפאי במעט שמן זית, בוזקים שומשום מעל ואופים בתנור כ-35 דקות, עד שהשכבה העליונה מזהיבה יפה.

הפאי הכי טעים חם, אבל הוא לא רע גם כשהוא קר.

Loading+ הוספה למועדפים

קנלוני במילוי טופו, רוטב רוזה של עגבניות

המתכון הזה קצת מורכב יותר, אבל בהחלט שווה את העבודה.

רכיבים:

חבילת קנלוני (250 גרם)

למלית:

450 גרם טופו (חבילה וחצי)

חבילת עלי תרד טריים – כ-200 גרם (אפשר להשתמש גם בתרד טחון קפוא, אבל חשוב לסחוט היטב מנוזלים לאחר ההפשרה)

1/2 1 כוסות אגוזי מלך

2 שיני שום

2 כפות שמן זית

כפית שטוחה מלח

לרוטב:

כף שמן זית

בצל בינוני, קצוץ

2 שיני שום, קצוצות

5-6 עגבניות בשלות, קצוצות

250 גרם רסק עגבניות

כפית שטוחה מלח

כפית סוכר חום

כפית פלפל שחור

עלים מכ-10 גבעולי טימין

כוס קרם קוקוס (כחצי קופסת שימורים)

להגשה: עשבי תיבול קצוצים (אופציונלי)

הכנה:

מכינים את הרוטב: מחממים כף שמן זית בסיר ומטגנים את הבצל עד לריכוך. מוסיפים את השום והעגבניות ומבשלים על אש קטנה עד שהעגבניות רכות מאוד, כ-20 דקות. מוסיפים לסיר את שאר חומרי הרוטב, מערבבים היטב ומבשלים כ-10 דקות נוספות.

מכינים את המלית: טוחנים את כל החומרים במעבד מזון, עד לקבלת מרקם שהוא בין פירורי למשחתי.

מחממים תנור ל-200 מעלות.

שופכים חצי מהרוטב לתבנית (30×25 ס"מ יעבוד). באמצעות שקית זילוף או כפית קטנה, ממלאים את הקנלוני במלית הטופו ומניחים אותם על הרוטב שבתבנית. שופכים את שאר הרוטב מעל, כך שיכסה את כל צינורות הפסטה.

מכסים את התבנית ברדיד אלומיניום ואופים כ-30 דקות. מורידים את הכיסוי ואופים כ-10 דקות נוספות.

Loading+ הוספה למועדפים

טופו עם אננס וירקות

אני הכי אוהבת את המתכונים האלה שנולדים בערבים משעממים כשאין שום דבר מעניין במקרר, אז מוציאים כל מיני רכיבים רנדומליים, זורקים למחבת ומקווים לטוב – ואז יוצא משהו שכיף לאכול אותו. ולמחרת אפילו יש קרייבינג לעוד, אז מכינים עוד פעם. ואז, מחליטים שהמתכון הזה חייב ללכת לבלוג, חצי כי אני רוצה לשתף אותו עם קוראיי וחצי סתם כי זה תירוץ טוב לאכול את זה שוב.

זאת מנה מהירה, כמו שאתם יכולים לנחש – אפילו לא צריך להשרות את הטופו מראש. מה שכן, אני לרוב משתמשת בטופו שהוקפא והופשר, חצי כי לקנות טופו באריזה של קילו זה הרבה יותר משתלם ואני לא יכולה לגמור קילו שלם בעצמי לפני שהוא פג תוקף, וחצי כי המרקם של הטופו משתנה מעט בהקפאה ואני די אוהבת אותו ככה. הוא נעשה קצת לעיס יותר וסופג יותר רטבים וטעמים. תנסו מתישהו.

העגבניות אולי נשמעות קצת לא שייכות, אבל הן דווקא עובדות פה מצוין, כמו שאננס עובד על פיצה. התוצאה היא תבשיל מתקתק-חמצמץ-חרפרף-ממכר.

רכיבים: (ל-2 מנות גדולות)

גוש טופו (כ-300 גרם)

כף שמן קוקוס או קנולה

בצל בינוני, חצוי לאורך ופרוס דק

2 שיני שום, כתושות

כף ג'ינג'ר טרי כתוש

2 גזרים קלופים, חצויים לאורך ופרוסים דק

2 עגבניות, קצוצות

כוס חתיכות אננס משומר + 1/2 כוס מנוזלי השימור

1/4 כוס רוטב סויה

כפית שמן שומשום

1/2 כפית שמן צ'ילי (לא חובה)

לקישוט: שומשום שחור (לא חובה)

הכנה:

חותכים את הטופו לריבועים בעובי של כחצי ס"מ. מניחים את הריבועים בין שכבות של מגבות נייר וסוחטים היטב את הנוזלים.

מחממים את השמן במחבת עם מכסה ומטגנים את הבצל עד לריכוך. מוסיפים את השום והג'ינג'ר הכתושים ומטגנים דקה נוספת, תוך כדי ערבוב.

מוסיפים את שאר החומרים למחבת, מערבבים ומכסים. מבשלים כ-10 דקות על אש קטנה, עד שהירקות רכים והטופו ספג את הטעמים. מסירים את המכסה ומבשלים עוד 2-3 דקות עד שרוב הנוזלים מתאדים.

מגישים חם על אורז או אטריות אורז. (בתמונות – אטריות אורז מלא שערבבתי עם כמה טיפות שמן שומשום ומעט שומשום שחור).

Loading+ הוספה למועדפים

אורז אדום עם גרגירי חומוס וחמוציות

התבשיל המתקתק הזה יכול להוות מנה עיקרית משביעה שאפשר להגיש עם סלט ירקות טרי, מצע לירקות מאודים או מוקפצים או תוספת טעימה לצד קציצות או שניצלים. הוא טעים חם, ואם נשארו לכם שאריות, הוא נחמד גם כסלט קר עם רוטב טחינה מלמעלה. אני קוראת למתכון הזה "מהיר" למרות שזמן הבישול של האורז האדום הוא די ארוך בשביל אורז, אבל אם יש לכם כבר גרגירי חומוס מבושלים, תצטרכו להשקיע פה רק כמה דקות עבודה, וכל השאר זה המתנה. אפשר להשתמש בגרגירי חומוס מהקפאה או מקופסת שימורים, אבל בסופו של דבר, הם הכי טעימים ובריאים כשמשרים אותם במים (כדאי לתת להם כ-24 שעות) ומבשלים לבד.

האורז האדום, אם עדיין לא יצא לכם להכירו, הוא סוג של אורז מלא, עם כל היתרונות הבריאותיים שבכך. גרגריו ארוכים וצבע קליפתם חום-אדמדם כהה ומבריק, ויש לו טעם אגוזי עם רמז של מתיקות. אני קונה את שלי בשוק לוינסקי, אבל אפשר למצוא אותו גם בחנויות טבע ואולי אפילו בחלק מהסופרים, אם תחפשו טוב.

רכיבים: (כ-6 מנות)

כף שמן זית

בצל בגודל בינוני, קצוץ דק

2-3 שיני שום, פרוסות דק

כוס אורז אדום

3 כוסות מים

כוס גרגירי חומוס מבושלים

3/4 כוס חמוציות (כדאי לקנות כאלה שהם אורגניים ועם ממתיק טבעי, כי האדומים שקונים בסופר מלאים בסוכר ובצבע מאכל אדום)

כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

להגשה: חופן עלי נענע, חתוכים לרצועות (אופציונלי)

הכנה:

מחממים את שמן הזית בסיר. מטגנים את הבצל עד לריכוך. מוסיפים את השום הפרוס ומטגנים דקה נוספת. מוסיפים את האורז ומטגנים עוד דקה או שתיים.

מוסיפים את המים לסיר. מביאים לרתיחה.

מוסיפים את החומוס, החמוציות, המלח והפלפל, מערבבים פעם אחת ומכסים את הסיר. מקטינים את האש ומבשלים עד שכל המים נספגו והאורז רך (כדאי לא לערבב בזמן הבישול, כי זה גורם לאורז להפריש עמילנים ואז התבשיל שלכם יהיה דביק). הבישול ייקח כ-40-50 דקות.

מגישים עם רצועות עלי נענע מעל.

Loading+ הוספה למועדפים

פטריות ממולאות גבינת קשיו-שום-שמיר

מתכון פשוט וקל שיעשה רושם על האורחים. מי צריך יותר מזה? גם במקרה הזה, הגבינה מאוד טעימה לכשעצמה ומעולה בסנדוויץ'.

רכיבים:

2 סלסלות פטריות שמפיניון (כ-500 גרם), עדיף גדולות אם ניתן להשיג

רבע כוס אגוזי מלך קצוצים

לגבינה:

200 גרם אגוזי קשיו, לא קלויים, מושרים במים כ-6-8 שעות

2 שיני שום

חופן שמיר טרי

כף מיץ לימון

כף שמן זית

1/2 כפית מלח

הכנה:

מכינים את הגבינה: מסננים את הקשיו ומעבירים אותו יחד עם שאר החומרים למעבד מזון. מעבדים ל2-3 דקות, עד לקבלת מרקם חלק.

מחממים תנור ל-180 מעלות.

מורידים מהפטריות את ה"רגליים", וממלאים אותן בגבינה בעזרת כפית. מניחים על תבנית מרופדת בנייר אפייה. מפזרים מלמעלה אגוזי מלך קצוצים.

אופים 20-25 דקות, עד שהפטריות מעט מזהיבות מלמעלה.


Loading+ הוספה למועדפים

גלילות חצילים במילוי גבינת סויה ביתית וצנוברים

לפני כמה שבועות למדתי להכין את גבינת הסויה הנהדרת הזאת מנעה וגאנסקי הנהדרת לא פחות, ואני חייבת להזהיר אתכם – זה ממכר! ממש טעם ומרקם של גבינת שמנת, בלי כל הרכיבים המוזרים שלפעמים צצים בגבינות סויה תעשייתיות, והיא כל כך קלה להכנה. היא טעימה מאוד עם תוספות כמו זיתים או עירית, אבל למתכון הזה השארתי אותה כמו שהיא.

רכיבים: (ל-20-30 גלילות)

חציל אחד גדול

מלח גס

שמן זית לטיגון

חצי כוס צנוברים קלויים

גבעולי עירית לקשירה

לגבינה:

ליטר חלב סויה ללא תוספת מלח וסוכר (החלב של אלפרו באריזה האדומה עובד מצוין)

מיץ מלימון אחד

1/2 כפית מלח

2 כפות שמן זית

הכנה:

מכינים את הגבינה: מבשלים את חלב הסויה עם מיץ הלימון על אש קטנה, ומורידים מהאש בשלב ששהחלב רק מתחיל לבעבע (לפני הרתיחה). תוכלו לראות בשלב הזה שהחלב מתפרק למוצקים ונוזלים. שופכים את תכולת הסיר למסננת המרופדת בבד גבינה או בחיתול בד ("חיתולי טטרה", להשיג בכל הפארמים). משאירים במסננת לכרבע שעה, עד שרק המוצקים נשארים בתוך הבד – אפשר גם לסחוט עם הידיים. מעבירים את המוצקים, שבלשב זה יהיו במרקם פירורי, למעבד מזון עם המלח ושמן הזית, ומעבדים כדקה, עד שהגבינה מגיעה למרקם חלק. מקררים במקרר.

להכנת גלילות החציל: פורסים את החציל לפרוסות מאוד דקות באמצעות סכין טובה או מנדולינה (בזהירות! אמרה שרה, שלפני שבועיים פרסה לעצמה פרוסה דקה מהאצבע ובילתה חצי מיום הולדתה בחדר המיון של איכסילוב). מפזרים מלח גס על הפרוסות ומניחים במסננת ל-20-30 דקות – המלח עוזר להוציא את הנוזלים המרירים מתוך החציל.

מנגבים את הפרוסות היטב במגבות נייר, ומטגנים אותן במעט שמן זית. חצילים אוהבים לשתות הרבה שמן, אז חשוב לשים רק מעט במחבת ולטגן את הפרוסות טיגון קצר בלבד, כדקה על כל צד. אפשר גם להבריש את הפרוסות בשמן ולקלות בתנור כ-20 דקות. מניחים את הפרוסות על נייר סופג.

כדי להכין את הגלילות, מורחים על כל פרוסת חציל ככפית אחת מהגבינה, באמצע הפרוסה. מפזרים כמה צנוברים מלמעלה ומגלגלים. קושרים כל גלילה בגבעול עירית.

ניתן להכין יום מראש ולשמור במקרר.

Loading+ הוספה למועדפים

לביבות תירס ובצל ירוק

אני קצת באובססיית לביבות בזמן האחרון. אף פעם לא ממש התעמקתי בהן קודם, ופתאום קלטתי שיש כאן אינסוף אפשרויות טעימות וכיפיות, הן קלות ומהירות להכנה, ואם אופים במקום לטגן, הן גם משביעות וגם דלות-שומן. אני אוהבת להכין נאגלה שמספיקה לי לכמה ארוחות. זה אף פעם לא בקטע של "אוף, צריך לגמור את השאריות מהמקרר לפני שאפשר להכין משהו חדש", אלא יותר בקטע של "יאי, נשארו עוד לביבות!" אז בתקווה שגם אתם מרגישים ככה, הנה לביבות חביבות במיוחד, בצבע חמים ויפה.

רכיבים: (12-14 לביבות)

1/2 1 כוסות גרעיני תירס מבושלים – כמו שאמרתי לא מזמן, אני מעדיפה את הטעם של הקפואים, אבל אפשר להשתמש גם בשימורים אם מסננים היטב.

1 כוס קמח תירס צוהב

1/2 כוס קמח חיטה מלאה

1/2 1 כפיות אבקת אפייה

5 בצלים ירוקים, פרוסים דק

3/4 כוס חלב סויה או חלב אורז, ללא תוספת מלח או סוכר

2 כפות חרדל צהוב

1 כפית מלח

1/2 כפית פלפל שחור

1 כף שומשום שחור (אופציונלי, דקורטיבי בעיקר)

מעט שמן להברשה

להגשה:

רוטב צ'ילי מתוק

הכנה:

שומרים 1/2 כוס גרעיני תירס בצד, ואת השאר (כוס אחת) טוחנים במעבד מזון.

מעבירים את התירס הטחון לקערה ומערבבים עם כל שאר החומרים.

מחממים תנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומברישים את הנייר במעט שמן. בעזרת שתי כפות, יוצרים לביבות על התבנית.

אופים כ-15 דקות.

מגישים חם עם רוטב צ'ילי מתוק.

Loading+ הוספה למועדפים

שניצל ארטישוק אפוי

בימים כאלה קשה להתרכז בבישול. מצד שני, קשה להתרכז גם בדברים אחרים, ובישול זה הסחת דעת נחמדה שנותנת תחושה שעושים משהו פרודוקטיבי. ובכל מקרה, מה שלא יהיה, אנשים צריכים לאכול. נכון? נכון. אז קבלו מבצע מיוחד, רק היום: שני מתכונים במחיר אחד! יש מנה עיקרית מעולה; יש תוספת טעימה ומשביעה. הגישו אותם עם סלט טרי וצבעוני ותהנו מארוחה חמה ומטעמים מיוחדים שלא דורשים המון עבודה.

שניצל ארטישוק אפוי

בשבועות האחרונים נצפו בקבוצת בישול טבעוני בפייסבוק כל מיני אלתורים ופיתוחים על המתכון החמוד הזה לשניצל תירס, וזאת הגרסה שלי – שניצל ארטישוק. הוא פריך מבחוץ, נימוח מבפנים, עשוי עם קמח מלא ומינימום שמן… והוא ממש ממש טעים.

רכיבים: (כ-8 שניצלים, ל-3-4 סועדים)

400 גרם תחתיות ארטישוק קפואות (שקית אחת של סנפרוסט), מבושלות עד לריכוך על-פי הוראות היצרן

1 כוס קמח חיטה מלאה

2 כפות טחינה גולמית

3 כפות רוטב סויה

מעט שמן קנולה להברשה

לציפוי:

1/3 כוס פנקו (פירורי לחם יפניים, להשיג בחנויות הטבע או בחנויות מזון מהמזרח הרחוק. אם אין, אפשר להחליף בפירורי לחם רגילים)

1/3 כוס שומשום

להגשה: (אופציונלי)

פלחי לימון או ליים

רוטב צ'ילי מתוק

הכנה:

מחממים תנור ל-200 מעלות. מרפדים תבנית בנייר אפייה ומברישים את הנייר במעט שמן קנולה.

טוחנים את תחתיות הארטישוק המבושלות במעבד מזון. הרעיון הוא לא ליצור מחית חלקה – רצוי להשאיר חתיכות.

מעבירים את הארטישוק לקערה גדולה. מוסיפים את הקמח, רוטב הסויה והטחינה ומערבבים היטב. התערובת צריכה להיות דביקה – אם היא יבשה מדי, ניתן והוסיף מעט מים בהדרגה.

מערבבים את הפנקו ואת השומשום ומפזרים על צלחת.

יוצרים מתערובת הארטישוק כדורים בקוטר כ-5 ס"מ. מגלגלים כל כדור בתערובת עד שהוא מצופה לגמרי, ומשטחים לצורת "שניצל" בעובי כסנטימטר.

מניחים את כל השניצלים בתבנית ומברישים אותם במעט שמן. אופים אותם 15 דקות, מוציאים מהתנור, הופכים בזהירות בעזרת תרבד, מחזירים לתנור ואופים 15 דקות נוספות.

מגישים עם פלח לימון ורוטב צ'ילי מתוק בצד.

Loading+ הוספה למועדפים

בורגול עם עגבניות וזיתים

תוספת מהירה וטעימה עם ניחוח שמזכיר פיצה. אם יש שאריות, אפשר לאכול גם כסלט קר. נחמד לשחק עם סוגים שונים של עגבניות… אני מאוהבת בעגבניות 'שוקוליטוס' בעלות הצבע הכהה והטעם המתוק. מאוהבת? מתה עליהן. אני רוצה להתחתן איתן ולעשות להן ילדים. אז זהו.

רכיבים: (3-4 מנות)

כף שמן זית

בצל בינוני, קצוץ

2 שיני שום, פרוסות דק

2 עגבניות גדולות, או 2 חופנים של עגבניות שרי, או כל שילוב שתרצו – קצוצות

3/4 1 כוסות מים

100 גרם רסק עגבניות

כוס בורגול גס

כפית מלח

כפית פפריקה מעושנת

כפית אורגנו יבש

1/2 כפית פלפל שחור

חופן זיתי קלמטה, מגולענים ופרוסים לטבעות

הכנה:

מחממים את שמן הזית בסיר קטן ומטגנים את הבצל עד לשקיפות. מוסיפים את השום ואת העגבניות הקצוצות ומטגנים עוד דקה או שתיים.

מוסיפים לסיר את המים ומביאים לרתיחה. מוסיפים את רסק העגבניות, התבלינים והבורגול ובוחשים פעם אחת. מכסים את הסיר, מנמיכים את האש ומבשלים כ-15 דקות, עד שכל הנוזלים נספגים.

מורידים את הסיר מהאש, מוסיפים את טבעות הזיתים ומערבבים.

באיחולי בתאבון, ויותר חשוב מזה – ערב שקט לכולם, משני צידי הגבול.

להוראות ההכנה › Loading+ הוספה למועדפים

תבשיל גרגירי חומוס וכרובית בלימון

בפעם הבאה שמישהו יגיד לכם שהוא מבין לליבכם ושטבעונות זה סבבה והכל, אבל הוא אישית לא מסוגל לשבוע מארוחה אם אין גוש בשר על הצלחת – תכינו לו את זה (בהנחה שמעבר לפגם הזה, הוא אדם נחמד שאתם מחבבים. אחרת, תכינו רק לעצמכם). תסמכו עליי.

התבשיל הזה טעים ומפתיע, ואפשר להגיש עם אורז או על קוסקוס, אבל הוא גם עומד מצוין בפני עצמו כארוחה מהירה.

רכיבים: 
(3-4 מנות כמנה עיקרית, 5-6 כתוספת)כף שמן זית איכותיבצל בינוני, קצוץ גס
3 שיני שום קלופות ופרוסות
3 גבעולי סלרי קצוצים, העלים בנפרד (היי, תראו! טיפ על סלרי! ← )
חצי כרובית בינונית, מופרדת לפרחים (כ-3-4 כוסות פרחים)
2 כוסות גרגירי חומוס מבושלים (אני לא אגלה לאף אחד אם תשתמשו בקופסת שימורים, רק תקפידו לסנן ולשטוף את הגרגירים טוב-טוב)
5-6 עגבניות מיובשות, חתוכות לרצועות (אפשר לגוון עם חופן צימוקים או משמשים מיובשים)
1/2 כוס מים
גבעול רוזמרין טרי, קצוץ
10-15 עלי מרווה, קצוצים
1/2 כפית כמון
מקל קינמון (או 1/2 כפית קינמון טחון)
כפית סוכר חום
מלח פלפל לפי הטעם
מיץ + קליפה מגורדת מלימון בינוני

להגשה: פלחי לימון, פטרוזיליה קצוצה

טיפ לאחסון סלרי: מכירים את זה שאתם קונים ראש סלרי יפה, פריך ורענן, מכניסים אותו למקרר, מוציאים אחרי יום או יומיים והוא כולו רופס ומבאס, וכבר אי אפשר לעשות איתו כלום חוץ מלזרוק למרק ולקוות לטוב?אז הנה טיפ נהדר לאחסון – טריק קטן שלמדתי בשנה האחרונה, שישמור על הסלרי שלכם פריך לאורך זמן:בהקדם האפשרי, לוקחים סכין וחותכים את הסלרי ל-3 חלקים: החלק של העלים, הגבעולים והבסיס. את העלים עוטפים במגבת נייר, שמים בשקית ומאחסנים בתחתית המקרר. את הגבעולים שוטפים ושמים בקופסת פלסטיק סגורה, על מצע של מגבת נייר (ככה הם גם נשמרים לאורך זמן וגם מוכנים לשליפה לנשנוש מהיר). את הבסיס זורקים, או שמוסיפים לציר ירקות, או ששותלים אותו בגינה או בעציץ, משקים אחת ליומיים, ותוך שבוע-שבועיים יתחיל לצמוח סלרי חדש (בחיי).

הכנה:

מחממים את שמן הזית בסיר ומטגנים את הבצל עד שהוא מתחיל להזהיב. מוסיפים את השום ואת גבעולי הסלרי וממשיכים לטגן כשתי דקות.

מוסיפים לסיר את המים, הכרובית, גרגירי החומוס, עלי הסלרי, עשבי התיבול, העגבניות המיובשות, התבלינים, הסוכר ומקל הקינמון. מביאים לרתיחה, מכסים את סיר ומבשלים על אש קטנה כ-20 דקות, או עד שהכרובית עשויה, אך לא רכה מדי.

מוציאים את מקל הקינמון, מוסיפים את מיץ הלימון והקליפה המגורדת ומערבבים.

מגישים עם פלח לימון ופטרוזיליה קצוצה מלמעלה.

Loading+ הוספה למועדפים

טראפלס שוקולד עם צנוברים

הכי מצחיק זה כשאני מספרת למישהו שאני טבעונית, ומייד מסתכלים עליי במבט כזה של השתתפות בצערי, כאילו שסיפרתי שהחתול שלי הלך לאיבוד. "אוי. אז את לא יכולה ליהנות מקינוחים. מסכנה."

אפילו עכשיו, כשכתבתי את המשפט הזה, שמעתי את המשקל הארור מצחקק לו מחדר האמבטיה. אה הא. כן. זאת בדיוק הבעיה פה.

אם אתם עוקבים אחרי הבלוג אתם כבר יודעים שאין פה שום מחסור במתוקים, ואם אתם חדשים פה, אהלן. שבוע השוקולד מתקרב, אז היום החלטתי להכין טראפלס מהממים ושוקולדיים ובמיוחד, ללא חלב, מרגרינה, שמנת צמחית או "תחליפים" אחרים. אם תנסו את המתכון, אני בטוחה שתסכימו איתי שהם לגמרי לא נחוצים.

למרות ש"טראפלס" נשמע כמו משהו פאנסי כזה, המתכון הזה מאוד פשוט להכנה ולא דורש הרבה רכיבים. השילוב בין השוקולד המריר למתיקות הטבעית של הצנוברים יוצר מתקתקות עדינה במרקם קרמי, ואפשר לשחק עם תוספות שונות כמו לבנדר, קליפת תפוז או תמצית מנטה. מדובר פה בפינוק לחובבי שוקולד אמיתיים… טעם השוקולד מאוד מרוכז והמתיקות, כאמור, עדינה. אלה לא כדורי השוקולד האידיאליים לקחת למסיבת יומולדת בגן, אבל הם בהחלט יכולים להיות הפתעה נחמדה למישהו מיוחד בוולנטיינס דיי, שמגיע בשבוע הבא. אם אתם מעדיפים מתוק יותר, אפשר להשתמש בשוקולד עם פחות אחוזי קקאו או להוסיף רבע כוס סוכר בזמן המסת השוקולד. לטעמי זה לא נחוץ.

רכיבים: 

(כ-30 טראפלס בקוטר 3 ס"מ)

כף שמן קוקוס

200 גרם שוקולד מריר, 70% מוצקי קקאו

3/4 כוס צנוברים (לא קלויים)

1/4 כוס מים מינרליים

1/4 כפית מלח

תוספות טעם אפשריות:

כפית קפה טחון / פרחי לבנדר/ קליפת תפוז מגורדת / קינמון טחון / תמצית מנטה / כל העולה על רוחכם

לגלגול:

אבקת קקאו איכותית / קוקוס טחון / פיסטוקים או אגוזים קצוצים / סוכריות צבעוניות / כל העולה…

הכנה:

שוברים את השוקולד לקוביות ושמים אותו, יחד עם שמן הקוקוס והמלח, בקערת מתכת (או בסיר קטן) שאותה מניחים בתוך סיר גדול יותר עם מים רותחים. מחממים בעדינות ובוחשים עד שהשוקולד נמס והתערובת חלקה לגמרי.

בינתיים, שמים את הצנוברים ואת המים במעבד מזון עם להב מתכת ומעבדים במשך 2-3 דקות, עד לקבלת מרקם חלק ושמנתי.

כשתערובת השוקולד נוזלית, מוזגים את קרם הצנוברים לתוכה ומערבבים היטב (בשלב זה אפשר להוסיף תוספות טעם אם רוצים. לא חייבים, זה כמובן טעים גם ככה).

מכסים את הקערה ומכניסים אותה למקרר לשעה לפחות.

אחרי שעה, מוציאים את התערובת, צרים כדורים קטנים באמצעות הידיים ומגלגלים בתוספות הרצויות.

מאחסנים את הטראפלס במקרר עד לזמן ההגשה.

Loading+ הוספה למועדפים

קוביות טופו בטעם זעתר-שום-לימון

הקוביות המפולאות האלה קלות להכנה וישדרגו לכם כל סלט או סנדוויץ' עם טעם ישראלי אותנטי. אפשר להגיש אותן גם חמות על אורז, פירה או תוספת פחמימתית אחרת, או אפילו לנשנש סתם ככה.

רכיבים:

גוש טופו סטנדרטי (300 גרם)

1/2 כוס טחינה גולמית

מיץ + קליפה מגורדת מלימון אחד

4-5 שיני שום, כתושות

2 כפות גדושות תבלין זעתר

1/2 כפית מלח

1/4 כוס מים

הכנה:

חותכים את גוש הטופו לקוביות בגודל כ-2 ס"מ. סוחטים היטב מנוזלים, בין שכבות מגבות נייר.

מערבבים את כל חומרי המרינדה בקערה. מוסיפים את קוביות הטופו ומערבבים שוב כך שהמרינדה תעטוף את הקוביות מכל הצדדים. מעבירים לקופסה עם מכסה ומכניסים למקרר להשרייה לכמה שעות, או למשך הלילה.

מחממים תנור ל-180 מעלות. מסדרים את הקוביות על תבנית מרופדת בנייר אפייה. אופים כ-30 דקות (כדאי להוציא ולהפוך את הקוביות באמצע האפייה).

מגישים חם או קר. אפשר לבזוק עוד זעתר מלמעלה לקישוט.


Loading+ הוספה למועדפים

פסטה עם פטריות פורטובלו ופסטו פטרוזיליה ופקאנים

… עגבניות שרי צרובות!

רכיבים: (ל-2 רעבים)200 גרם פסטה פוזילי יבשה (אני השתמשתי ב'אליקה ריגטה' שמצאתי בטיב-טעם – כמו פוזילי, אבל גדול)
כף שמן זית
2-3 פטריות פורטובלו
 
לפסטו:
חבילת פטרוזיליה (כ-2 כוסות עלים)
1/2 כוס פקאנים
3 כפות שמן זית איכותי
2 כפות מיץ לימון
2 שיני שום קלופות
1/2 כפית מלח
 
להגשה: עגבניות שרי צרובות (מתכון בהמשך הפוסט), עוד פקאני

מכינים את הפסטו:

קולים את הפקאנים על מחבת יבשה, בזהירות ותוך כדי ערבוב, שלא ייחרכו. כשהמטבח מתמלא ריח אלוהי של אגוזים קלויים, זה הזמן להוריד מהאש.

שמים את הפקאנים הקלויים ביחד עם כל חומרי הפסטו במעבד מזון ומעבדים עד למרקם אחיד. זה בסדר אם הפסטו נראה קצת יבש בשלב זה – נוסיף נוזלים בהמשך.

מבשלים את הפסטה:

לפי הוראות היצרן.

חשוב! לפני שמסננים, שומרים בצד 1/4 כוס ממי הבישול.

מרכיבים את המנה:

חותכים את פטריות הפורטובלו לפרוסות בעובי כחצי ס"מ.

מחממים כף שמן זית במחבת, מוסיפים את הפטריות ומקפיצים כשתי דקות.

מוסיפים למחבת את הפסטו ואת 1/4 כוס מי הבישול של הפסטה ששמרנו קודם. מערבבים עד שהרוטב נעשה אחיד וקרמי.

מוסיפים את הפסטה המבושלת ומקפיצים אותה עם הרוטב. מורידים מהאש.

להגשה:

עורמים את הפסטה על צלחות, מוסיפים עגבניות שרי צרובות (מתכון בהמשך הפוסט) וכמה פקאנים שלמים בשביל הקראנץ'.

עגבניות שרי צרובות בתנור

בשונה מעגבניות צלויות שמתבשלות לאט-לאט, העגבניות האלה נכנסות לתנור בחום גבוה לצריבה מהירה, ויוצאות מיציות, מתוקות וכמעט נמסות בפה.

לפני הצריבה

רכיבים:

כ-20 עגבניות שרי, רצוי בצבעים שונים

1-2 כפות שמן זית

עלים מ-8-10 גבעולי טימין (קורנית)

כפית מלח גס

התבנית נכנסת לחלק העליון של התנור החם, מתחת לגריל

הכנה:

חוצים את העגבניות לאורכן ומסדרים על תבנית מרופדת בנייר אפייה, כשהצד החתוך כלפי מעלה.

מטפטפים עליהן את שמן הזית ומפזרים את עלי הטימין והמלח.

מחממים תנור ל-250 מעלות, ומכניסים את התבנית של העגבניות לחלק העליון, מתחת לגריל.

אופים ל-10-20 דקות, עד שהעגבניות מתחילות להיחרך. (לא להשאיר ללא השגחה!)

מרימים את העגבניות בזהירות עם מלקחיים ומסדרים אותן על הפסטה.

Loading+ הוספה למועדפים