מרק ארטישוק ירושלמי וירקות שורש בחלב קוקוס

מרק ארטישוק ירושלמי וירקות שורש בחלב קוקוס

מרק ארטישוק ירושלמי וירקות שורש בחלב קוקוס
איזו עונה רווית תהפוכות – יום אחד אנחנו עושים מקלחת שמש במרפסת של בית הקפה האהוב עלינו, בגופיה וחצאית – ויום אחר אנחנו מתכרבלים באינטימיות אצל חברים טובים לחמין טבעוני מהביל ומפנק.
לרגל הטפטוף בחלון החלטנו לשתף אתכם במרק טעים טעים שכבש את דעת הקהל, האורחים ומשתתפי הסדנה האחרונה.
מרק ארטישוק ירושלמי וירקות שורש בחלב קוקוס, זרעי כוסברה וגראם מסאלה.

מצרכים ל-4 מנות

2\1 ק"ג ארטישוק ירושלמי
2 תפו"א בינוניים
1 גזר גדול או 2 קטנים
1 קולורבי גדול
2 בצלים בינוניים
1 כף שמן קוקוס לטיגון
1 קרטון חלב קוקוס (250 מ"ל)
מלח ים ופלפל שחור גרוס
כף גדושה זרעי כוסברה טחונה דק במטחנת תבלינים
2 כפיות גראם מסאלה

אופן ההכנה

מקרצפים את הארטישוקים ושוטפים היטב. קולפים ומניחים את הקלופים בקערת מים עם חצי לימון סחוט על מנת למנוע השחרה. חותכים לחתיכות גדולות את הארטישוק. מקלפים וחותכים גס את תפו"א, הגזר, שורש הסלרי, הקולורבי והבצל.
מתחילים בטיגון הבצל בשמן קוקוס. אחרי שתי דקות מוסיפים את כל הירקות החתוכים ומערבבים על להבה גבוהה כדי לאפשר צריבה של הירקות. כשהירקות שחומים יפה מוסיפים מים רותחים עד כיסוי + 2 ס"מ מעל. מביאים לרתיחה ולאחר מכן מנמיכים למינימום את הלהבה, מכסים ונותנים לירקות להתרכך במלואם. (כ-45 דק').
כשהירקות רכים לחלוטין, טוחנים למרקם חלק בבלנדר ידני. מוסיפים את חלב הקוקוס, בתחילה כ – 1/2 כוס. אם רוצים טעם קוקוס מודגש יותר, אפשר להוסיף עוד. מחזירים לאש קטנה. אם המרק סמיך מדי, מוסיפים מעט מים. אם הוא דליל, מורידים את מכסה הסיר ומעבירים ללהבה גדולה לצמצום נוזלים עד למרקם הרצוי.
מוסיפים את הגראם מסאלה ואת הכוסברה הטחונה, מלח ופלפל. מבשלים עם כיסוי עוד כ – 5 דקות לגיבוש טעמים ומכבים את האש.
שבוע טוב ובתיאבון!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
סלט עדשים

סלט עדשים

סלט עדשים
לכבוד היום השמשי והנפלא שהיה היום, מתכון פשוט וקליל, בין המנות האהובות באירועים שלנו, מושלם לבראנץ' של שבת.

מצרכים לכ-6 מנות

1 כוס עדשים ירוקות ו – 1 כוס עדשים שחורות מושרות למשך לילה (בנפרד)
1 דלורית קלופה, חצויה ונקייה מגרעינים
2 בצל סגול
1/2 זר כוסברה
1/2 זר פטרוזיליה
10 עלי מרווה
ענף קטן של רוזמרין
שמן זית
מלח ים ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

שמים את העדשים לבישול בנפרד, במים בלבד. לבשל עד שהן מוכנות אך לא רכות מדי. אל דנטה. מכבים את האש ומסננים.
מדליקים את התנור ל – 200 מעלות. חותכים את הדלורית לקוביות בגודל ביס ואת הבצל לקוביות בגודל זהה. מערבבים בקערה עם שמן זית בנדיבות, מלח ים, פלפל שחור וקרעים של עלי מרווה ורזמרין.
צולים בתנור עד השחמה והדלורית מוכנה לאכילה.
בקערה מערבבים את שני סוגי העדשים עם תערובת הדלורית והבצל. קוצצים דק פטרוזיליה וכוסברה. אם חסר רוטב, מוסיפים שמן זית כדי לאחד את התערובת, מעט לימון לרענן טעמים ומתקנים תיבול.
מגישים בטמפ' החדר עם טחינה, סלט עגבניות ובצל ולחם טוב לניגוב.
שבוע נהדר!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
בולונז עדשים

בולונז עדשים

בולונז עדשים

הנה נכנסת לה עוד מערכת חורפית מבורכת שמזמינה התכנסות והתרפקות בחסות הבית. בימים שכאלה אנחנו אוהבים להעלות על הכיריים תבשילים חמים חמים ולמלא את המטבח הביתי בניחוחות של סיר מהביל ובלב מתרחב.
על מנת לחלוק את התענוג גם איתכם, שלפנו מהמזווה מנה שעשתה לנו את השבת, בולונז עדשים (טבעוני כמובן, לא להתבלבל!) שאוהב מאוד פסטה.

מצרכים לכ-4 מנות

1 כוס גדולה עדשים שחורות או ירוקות, מושרות לפחות 6 שעות
5-6 עגבניות
2 ענפי סלרי פרוסים דק, העלים קצוצים בנפרד
2 גזרים בינוניים
1 בצל גדול
3 שיני שום פרוסות
2-3 ענפי טימין
1 חבילה קטנה רסק עגבניות אורגני
1/4 כפית סוכר
שמן זית
מלח ים ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

מבשלים את העדשים במים בלבד עד שהן רכות אך לא מתפרקות. מסננים.
חותכים את הבצל לקוביות, את הסלרי פורסים דק ואת העלים מחזיקים בנפרד. את הגזר קולפים וחותכים לקוביות קטנות. מטגנים במעט שמן זית את הבצל והטימין. שהוא מתחיל להתרכך מוסיפים את הגזר והסלרי. ממשיכים לטגן עד שהירקות צרובים. אם המחבת מתחילה להחרך, הוסיפו מעט מים בכל פעם כדי להוריד את הטמפ'. כשהירקות שחומים מוסיפים את השום, מערבבים כדקה ולאחר מכן מוסיפים את העגבניות, קצוצות לקוביות קטנות. מגבירים את האש ונותנים לעגבניות להגיר את הנוזלים שבהן. כשהתערובת מבעבעת מוסיפים את רסק העגבניות וחצי כוס מים, מכסים ומבשלים על אש קטנה. מוסיפים עוד מים לפי הצורך כדי את לדלל את הרוטב שמצטמצם. כשהעגבניות כבר מפורקות מוסיפים את העדשיםו ועלי הסלרי הקצוצים, מערבבים ומוסיפים מלח, פלפל ומעט סוכר כדי לאזן את החומציות. מבשלים עוד כ – 10 דקות כדי לאחד את הרוטב ואת הטעמים שבו.
מגישים עם פסטה כלבבכם, שמרי בירה (תחליף נהדר ובריא לפרמז'ן) וסלט חסה רענן ליד.
שבוע טוב!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
טאבולה פלפלים

טאבולה פלפלים

טאבולה פלפלים

שוב זכינו בשבת שמשית ונפלאה (תודה!). פתחנו אותה על המרפסת עם שייק ירוק מעשבי בר ובאופן כללי, ניצלנו את היום הזה היטב על מנת למלא מחסנים לקראת שבוע חדש של עשייה.
את המנה הבאה, גם היא חביבת האירועים, הייתי מכינה כל שבת בוקר, לארוחת הבראנץ' הדשנה שהייתי מגישה יחד עם אמא שלי היקרה (שתבדל לחיים ארוכים), לאורחי הצימרים שלנו כשגרנו בצפון.
היא מהירת הכנה, טעימה, צבעונית ומשמחת.

טאבולה פלפלים לכ-6 מנות

2 כוסות קינואה/בורגול גס
8 פלפלים מתוקים בכל הצבעים
3 ענפי טימין טרי
2 בצל סגול
1 זר כוסברה
1 זר פטרוזיליה
1/2 זר שמיר
1/2 זר בצל ירוק
1/2 כוס גרעיני חמנייה
1/3 כוס גרעיני דלעת
שמן זית
מיץ לימון
מלח ים ופלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

מבשלים את הדגן שבחרנו במים ומלח בלבד. כשהוא מוכן, מפזרים בקערה כדי שיתקרר.
מדליקים תנור על 200 מעלות.
חותכים את הפלפלים לקוביות גדולות ושוות. כמה גדולות? בערך 2-2.5 ס"מ. הפלפלים מאבדים נפח רב בצלייה אז חשוב להקפיד שלא לחתוך אותם קטן מדי. חותכים את הבצלים הסגולים כגודל הפלפלים.
מערבבים את הבצל והפלפלים בקערה עם שמן זית, פלפל שחור ומלח ובוזקים מעל טימין. מכניסים לצלייה בתנור עד שהבצל ופלפלים שחומים ועשויים היטב. יש לערבב מס' פעמים באמצע ולהיזהר מחריכת יתר.
כשהפלפלים מוכנים, מערבבים אותם עם הדגן. קוצצים את כל הירוקים דק ומוסיפים לקערה. מתבלים בשמן זית, מלח, פלפל ומיץ לימון בנדיבות.
במחבת קטנה שמים את גרעיני החמנייה והדלעת לקלייה. מדליקים אש קטנה-בינונית ומערבבים כל הזמן. יישמעו קולות פצפוץ כאשר גרעיני הדלעת יתנפחו (גם פה, להיזהר מחריכת יתר) .
מוסיפים כפית של שמן זית ומעט מלח דק, מערבבים היטב ומכבים את האש. מפזרים מעל לטאבולה.
שבוע טוב!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
כרובית2

כרובית מתובלת

כרובית2

הכרובית, בת הדודה המוצלחת של הברוקולי, נמצאת בשיאה בעונה הקרירה והלחה של החורף וממש עכשיו אפשר למצוא אותה לבנה, מוצקה ורעננה מתמיד. לכרובית טעם אופייני אך עדין והיא משתדכת נהדר עם תבלינים מכל הסוגים שמעניקים לה ארומה ועניין.
המתכון הבא מרבה לעלות על שולחננו בארוחות בראנץ' חגיגיות של שבת, בהן אנחנו נהנים להכין מבחר של מנות המשתלבות באופן משמח אחת עם השנייה. מצאנו שדרך ההכנה הזו מחמיאה לכרובית במיוחד.
העיקרון פשוט: משחה ריחנית ועזת טעמים המתבססת על שמן זית, עשבים קצוצים ותבלינים טריים טחונים וצריבה הגונה בתנור. הרגישו חופשי לשחק עם תבלינים כלבבכם.
הכמויות משתנות בהתאם לכמות הסועדים

מצרכים

1 כרובית טרייה, לבנה ונטולת כתמים, שטופה ומפורקת לפרחים גדולים.
שמן זית איכותי
1 שן שום כתושה
עלי אורגנו ו/או טימין טריים
גרגירי כוסברה טחונים גס
סומק טחון
גרגירי חרדל צהוב טחונים
צ'ילי יבש
מלח ים דק
פלפל שחור גרוס

אופן ההכנה

מדליקים תנור על 200 מעלות.
את פרחי הכרובית שמים בסיר אידוי ומאדים עד ריכוך ראשוני (אפשר סיר רגיל, בתוך מסננת או סתם סיר עם כ – 1.5 ס"מ מים). שימו לב, זה קורה מהר! בדקו שהכרובית התרככה מעט אבל עליה להיות לא פחות מאל-דנטה, כלומר, מעט קשה, כדי שלא תתפרק. מדובר לרוב בפחות מעשר דקות. אל דאגה, את הריכוך נשלים בתנור.
בזמן האידוי מכינים את התיבול: בקערה גדולה שמים את העשבים הטריים קצוצים דק, כף גרגירי כוסברה וכף גרגירי חרדל טחונים גס במטחנת תבלינים (בשביל הארומה כמו גם המרקם), כף אבקת סומק (בשביל הצבע הסגלגל הנהדר והחמצמצות), 1/4 כפית צ'ילי טחון לאוהבי החרפרפות, לא חובה, מלח ים ופלפל שחור בנדיבות. את כל זה נערבב היטב בשמן זית (כמה שצריך…) ליצירת משחה גסה.
בתום האידוי ובלי כוויות(!), מורחים עם הידיים את הכרובית בתערובת התבלינים ומכניסים לתנור עד שהיא שחומה וקריספית כמו שרק כרובית יודעת להיות. אם צריך, ערבבו באמצע כדי לאפשר צריבה של כל הצדדים.
זה הכל. טעים כל כך!

כרובית

תבלינים

הכנה

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
פסטו חוביזה

פסטו חוביזה

פסטו

הפסטו של אליס או – 50 גוונים של ירוק
את המתכון הזה, למדתי מאליסון, נשמה חופשיה החיה עם בן זוגה בבית קטן וקסום ברכס הרים גשום וירוק בצפון ספרד. התארחנו אצלם לכמה ימים בקיץ שעבר ואליס, הרבליסטית במקצועה, לקחה את גלעד אישי (הרבליסט גם הוא) לסיבוב בגינה הרטובה מגשם ויחד הם חזרו עם ידיים עמוסות עשבי בר מקומיים.
אחר כך, היא הכינה את אחד הממרחים הכי מיוחדים שטעמתי. ממש כך.
היופי במתכון הזה הוא שהוא מקורי, עונתי, מקומי, בריא וטעים באופן יוצא דופן. יש בו ריכוז נאה של ברזל הטוב לאנמיים שבינינו (בוא נודה על האמת, אנמיות לרוב…) ועשבים הגדלים פרא בחוץ מקבלים פתאום את הבמה ומראים לנו כמה שפע יש באדמת הבר הנמצאת ממש בפתח הבית.
באדפטציה המקומית אני שמה בו חוביזה, סרפד ופטרוזיליה אולם למי שאין גישה לעשבי בר (כי הוא לא מזהה אותם או כי הסביבה לא מאפשרת) הפסטו הזה עובד נהדר גם עם תרד ומנגולד (החלק הירוק בלבד). הבצל המטוגן והעלים מספקים נוזלים לממרח ולכן יש בו להרבה פחות שמן מאשר בפסטו הבזיליקום הקלאסי.
על תכונותיו המופלאות של הסרפד, כמו גם איך להתמודד עם צריבתו הקלה (מאוד), אפשר ללמוד מהפוסט הנהדר הזה של גלעד, אהובי.
ועכשיו למטבח

מצרכים

זר גדול של עלי סרפד וחוביזה (ביחס של 2 ל – 1), שטופים קלות. אפשר להכניס גבעולים רכים ודקים. את העציים יותר, להשאיר בחוץ.
1 בצל גדול חתוך לקוביות גדולות
1/2 זר פטרוזיליה. אפשר גם יותר. אפשר גם כוסברה, באהבה.
בנדיבות – עשבי תיבול טריים: אורגנו, אזוב, טימין, מרווה. מעט רוזמרין.
1/2 כוס זרעי חמנייה, לא קלויים וללא מלח
1-2 שיני שום קלופות
1 כפית זרעי כוסברה
1 כפית זרעי חרדל שחור
1/2 כפית זרעי שומר (נותנים טעם לא שגרתי. מציעה למי שלא מכיר לנסות ומי שמכיר ולא אוהב, להימנע. הטעם דומיננטי.)
מלח ופלפל
שמן זית

אופן ההכנה

במחבת, במעט שמן זית, מטגנים את הבצל.
כאשר הוא מתרכך ומתחיל להגיר נוזלים, מוסיפים את זרעי התבלינים וממשיכים לטגן כך שהבצל הולך ומשחים וארומת הזרעים נפתחת. ממליחים ומפלפלים.
כשהבצל שחום יפה, מוסיפים פנימה את עשבי התיבול הטריים, מערבבים עוד כדקה ולאחר מכן מכניסים את העלים הירוקים. העלים יאבדו מנפחם באופן דרמטי ומהיר. מכבים את האש.
במעבד מזון שמים את הירוקים מהמחבת, פטרוזיליה (או כוסברה), שן שום (אפשר עוד אחת אם אוהבים טעם שום חזק) וזרעי חמנייה. מפעילים את המעבד וטוחנים לממרח. הוסיפו שמן זית, רק מספיק כדי לאחד את הפסטו. ייתכן ותצטרכו לעצור מספר פעמים ולערבב פנימה את מה שעולה לשולי המיכל.
הפסטו הזה משתלב נפלא עם אבוקדו!
המשך שבוע טוב לכולנו

זעתר

סירפד

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
מרק מיסו טבעוני

מרק מיסו טבעוני

מרק מיסו טבעוני

אלומה לובשת לקראת ה(מיני) חורף מצברוח אסייתי ונרגשת להכיר לקוראים (ולהזכיר לאלו ששכחו מקיומו) את המיסו!
המיסו הוא מאכל יפני מסורתי שמיוצר מתסיסת אורז, פולי סויה, מלח ושמרי קוג'י. הוא נפוץ כמשחה חומה וסמיכה העשירה בחלבונים וויטמינים, טעמו מלוח ושימושיו מגוונים במטבח היפני המסורתי, כמו גם המודרני.
פעמים רבות מגיע מרק מיסו במסעדות אסייתיות כמרק צח בעיקרו, עם קוביית טופו או שתיים ומשמש כפתיח קליל לארוחה. במתכון הזה, נתנו לעצמנו מעט חופש קולינרי להפוך את המרק הנפלא הזה, לארוחה של ממש.
מעולם לא שלחנו אתכם לחפש מיני מרכיבים אקזוטיים, מה שבהחלט הולך לקרות פה אבל אל דאגה, את כל הרשימה אפשר למצוא בקלות בכל חנות טבע. אה, ופרט לטעם הממכר שלו (מישהו אמר אוממי?), זה גם המרק הקל והמהיר בתבל. נשבעים.
ומכיוון שאנחנו גם רוצים שתעברו את החורף הזה בשלום ובבריאות, נספר לכם שכחלק מרשימת הקניות, אפשר לקנות גם שורש אסטרגלוס, קדד סיני בעברית. האסטרגלוס הוא אחד הצמחים הקיסריים, כלומר החשובים ביותר עפ"י הרפואה הסינית, לחיזוק מערכת החיסון והצ'י והסינים אוהבים לשלב אותו במרקים ותבשילים כאמצעי לחיזוק הגוף ומניעת מחלות. הכי טוב לשים כף שטוחה מהצמח בתוך שקית בד, לאפשר לו להתבשל במרק ולהוציא עם סיום הבישול. חוץ ממנו, תומכים במערכת החיסונית גם הפטריות לסוגיהן השונים, הג'ינג'ר המחמם והאצות המביאות למרק את סגולותיהם המרפאים של מי הים.

מצרכים לכ- 6 מנות

8 פטריות שיטאקי מיובשות
1 חבילת פטריות טריות (שמפיניון, יער, שימג'י) או 3 פטריות פורטבלו גדולות
1.5 ס"מ ג'ינג'ר קלוף
1 בצל גדול
2 גזרים בינוניים
1/8 כרוב לבן
1 חתיכה אצת קומבו
2 חופנים נדיבים אצת וואקמה
1 חבילת טופו
5-6 כפות מיסו כהה
3 מנות אטריות דקות מאורז חום
1/2 צרור בצל ירוק טרי

אופן הכנה

מתחילים במילוי קומקום במים והרתחתו. את המים הרותחים שופכים לסיר שתכולתו מתאימה ושמים במים את פטריות השיטאקי ואת אצת הקומבו, קרועה לפיסות קטנות. מכסים במכסה ונותניפ לאצה ולפטריות להתרכך במים כחצי שעה. בתום ההשרייה, מוציאים עם מסננת את הפטריות ופורסים דק. לא לשפוך את המים!
בינתיים אפשר לחתוך את הבצל לקוביות קטנות, את הגזר לפרוסות דקות, את הכרוב לרצועות דקיקות וארוכות, את הפטריות הטריות לפרוסות עבות בגודל ביס ואת הטופו לקוביות קטנות. כמעט סיימנו. ממש כך.
בסיר גדול מטגנים את הבצל והגזר במעט שמן (זית או קוקוס). נותנים להם להשחים יפה ומוסיפים את הג'ינג'ר מגורד בפומפייה. אחד אחרי השני מוסיפים לסיר את פטריות השיטאקי, הפטריות הטריות, קוביות הטופו והכרוב. לתת לירקות להיצרב קלות ולטעמים להתערבב. אחרי כדקה, לשפוך פנימה את מי ההשרייה עם אצת הקומבו. אם יש צורך, אפשר להוסיף מים רותחים עד כיסוי של כ – 2 ס"מ. להביא לרתיחה. חשוב מאוד לא להוסיף מלח!
כשהסיר מבעבע, מנמיכים את האש ובקערת מרק שמים 5 כפות ממרח מיסו (עם בטן קטנה) עם מצקת נוזלים חמים. מערבבים ופותחים את המיסו הסמיך עם הכף ושופכים חזרה לסיר. מערבבים היטב. מוסיפים את אצות הוואקאמה. מבשלים עוד כשתי דקות וטועמים. אם המרק לא מספיק מלוח ועשיר טעמים, אפשר להוסיף עוד חצי עד כף של מיסו. המיסו מרוכז מאוד ובדרך כלל זה מספיק. מכבים את האש.
כשהמרק מוכן, שמים את אטריות האורז בקערה עם מים רותחים. אחרי כדקה מסננים ומוסיפים את האטריות לסיום בישול במרק החם. מגישים עם בצל ירוק טרי.
חורף נעים!

פטריות

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
שווארמה טופו

שווארמה טופו

שווארמה טופו

ארוחת שווארמה. למה? ככה.
כי לפעמים מתחשק לנו ארוחה מפנקת, מנחמת, מתובלת ועם זאת, פשוטה, מהירה וסופר מספקת.
את השווארמה אני עושה מטופו, הגוש הלבנבן הזה אליו באופן מפתיע, יש לי חשקים של ממש לעיתים. הוא מזין, אפשר לנעוץ בו שיניים והוא מקבל אליו בצייתנות ואהבה את מגוון התבלינים שאנחנו מרעיפים עליו פה.
לצד השווארמה משתדכים מעולה הום פרייז בתנור של תפוחי אדמה, בטטות ודלעת ערמונים בעשבים מהגינה, טחינה וסלט חמצמץ ומרענן של חסה וכרוב בשום, שמן זית ולימון.
יאמ.

מצרכים

טופו קשה – 1 חבילה
בצל סגול גדול או 2 בינוניים
תבלינים: גרגירי חרדל, גרגירי כוסברה פפריקה מתוקה, כמון, אבקת קארי
מלח ופלפל שחור
שמן זית

אופן ההכנה

חותכים את הבצל לקוביות גדולות ומטגנים בכ – 3-4 כפות שמן זית, יחד עם כפית גרגירי חרדל ו – 1/2 כפית זרעי כוסברה טחונים או כתושים. נותנים לקוביות את הזמן לו הן זקוקות כדי להתרכך, להשחים ולהוציא את הסוכר שבהן, מבלי להישרף. זה חלק גדול מהטעם. אפשר להוסיף מלח שעוזר לבצל להגיר את נוזליו.
בינתיים, חותכים את הטופו לפרוסות או רצועות דקיקות ומוארכות, כצורת שווארמה.
כשהבצל מוכן אפשר להוסיף אליו פפריקה מתוקה (כפית שטוחה), כמון (1/2 כפית) אבקת קארי (כפית יפה) ומלח – פלפל לפי הטעם. שימו לב שתערובות הקארי נוטות להיות חריפות מעט (למי שרגיש) אבל הן מחברות את התבלינים כולם לכדי מה שלשמו התכנסנו.
אולי שווארמה זה לא, אבל זה טעים נורא (כלומר מאוד).
התערובת צריכה להיות מתובלת היטב כי הטופו חסר טעם לחלוטין. מוסיפים אותו לבצל והתבלינים ומתחילים לערבב, נותנים לתערובת הטעמים העשירה להיספג בטופו.
זה הזמן לתקן תיבול, להוסיף עוד ממה שצריך, אולי אפילו עוד מעט שמן וקצת מים, כדי לשמור על לחות התערובת. תנו לה כמה דקות לשבת על אש קטנה תוך כדי ערבוב וזהו. מוכן.

בתיאבון!

"אלומה" מציעה קייטרינג לאירועים אינטימיים עד בינוניים, ברוח ים תיכונית ועם אופי אישי, בישול ביתי בריא וטרי, סדנאות בישול והדרכה קולינרית בנבכי התזונה הטבעית. בקרו בדף הפייסבוק של אלומה.
Loading+ הוספה למועדפים
תבשיל שעועית שחורה

תבשיל שעועית שחורה

תבשיל שעועית שחורה

הפרטו-פייטו, צלחת מוכנה בתרגום לעברית, היא הטאלי של הברזילאים: מנת שעועית, שחורה או לבנה, המתבשלת על פי המסורת כ – 4 שעות (לעיתים יותר), אורז לבן, סלט קטן ופארופה מעל, תוספת גרגירית העשויה קמח מנדיוקה, שורש מקומי, המטוגנת בחמאה ומפוזרת מעל המנה להוספת טעם ומרקם. אל כל זה בוחרים הברזילאים להוסיף דג, עוף או בקר אבל מבחינתנו, אורז, שעועית וסלט גדול הם אושר שאינו זקוק לדבר נוסף. השעועית היא קטנייה מלאת טעמים והמתכון עצמו פשוט להצחיק אך מצריך תכנון מראש והשרייה ארוכה.
מתאים בדיוק מושלם לעונה הגשומה.

מצרכים לכ-6 מנות

500 ג' שעועית שחורה או לבנה (אנחנו אוהבים במיוחד את השחורה), מושרית 24 שעות.
2 בצלים בינוניים
6 שיני שום
שמן זית
1 חבילה קטנה רסק עגבניות אורגני / עגבנייה מרוסקת בפומפייה
מלח, פלפל, אבקת כמון, עלי דפנה

אופן ההכנה

אחרי שהשעועית מושרית היטב, מעלים אותה על האש לבישול במים בלבד. מבשלים עד שהיא מוכנה לחלוטין ולא קשה.
בזמן הבישול, חותכים את הבצל לקוביות קטנות וקוצצים את השום. מטגנים את הבצל עד השחמה קלה במעט שמן זית. מוסיפים חצי כפית כמון ו – 3-4 עלי דפנה. רגע לפני כיבוי האש מוסיפים את השום, מערבבים כדקה על האש ומכבים.
כשהשעועית מוכנה, מסננים אותה ושומרים את נוזלי הבישול. מחזירים לסיר את השעועית עם הבצל והשום ומוסיפים את הנוזלים עד לכיסוי. אם אין מספיק נוזלים מוספים מעט מים.
נותנים לשעועית להמשיך להתרכך ולספוג טעמים מתערובת הבצל והתבלינים. מוסיפים את העגבנייה המגוררת או 2 כפות רסק עגבניות. מדי פעם מערבבים ועם כף הבישול, מועכים חלק מהשעועית על דופן הסיר. השעועית המעוכה תסמיך את הרוטב. חשוב בשלב זה להשגיח ולערבב מדי פעם מכיוון שהתבשיל נוטה לשקוע לתחתית הסיר. לפי הצורך, מוסיפים מעט מים וממשיכים למעוך חלק מהשעועית עד שהיא רכה מאוד והרוטב סמיך במידה הרצויה. רק כאשר התבשיל מוכן (כחצי שעה אולי מעט יותר), מוסיפים מלח ופלפל בנדיבות ומתקנים תיבול.
וזה הכל! ליד מכינים אורז בסמטי נקי, לבן או מלא. אנחנו אוהבים במיוחד להכין צלחת של ירקות חתוכים גס: חסה, כרוב, רוקט, גזר מגורד, טבעות בצל חי, מלפפון ועגבנייה ולהגיש לשולחן בקבוק שמן זית, חצי לימון ומלח. כך כל אחד מרכיב ומתבל את הסלט שלו.
להשלמת הארוחה אפשר לאדות דלעת או דלורית או להקפיץ תרד או מנגולד במעט שמן זית ושום.

תבשיל שעועית שחורה2

וככה אמור להראות המרקם של השעועית כשהיא מוכנה:

תבשיל שעועית שחורה3
בתיאבון!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
קובה סלק

קובה סלק טבעוני

קובה סלק

שמענו שמועות על גשם הלילה, נגיעה אחרונה של חורף לפני שהאביב פוצח בריקודו הצבעוני והמסחרר, מה שאומר לגבינו – הזדמנות אחרונה ונהדרת לקובה סלק! את הקובות האלה ממלאים במילוי עסיסי של עדשים ירוקות בשרניות, שברי אגוזי מלך, ירקות וירוקים והן נחות במרק חמצמץ ועשיר טעמים שרק הולך ומשתבח עם הימים. המתכון אינו מסובך אם כי הוא דורש מעט סבלנות, זמן ואימון, בכל זאת גלגול קובות, אבל הוא טעים ומנחם ושווה כל רגע.
לסיר גדול וגדוש

מרכיבים לקובות

500 ג' סולת לבנה/מלאה לבחירתכם
1/2-1 כפית מלח
מים לפי הצורך
2 כפות שמן זית

מרכיבים למילוי

כוס עדשים ירוקות, מושרות ללילה
2 גזרים מגורדים גס
בצל גדול חתוך לקוביות
1/2 כוס אגוזי מלך שבורים
1/2 צרור פטרוזיליה או כוסברה
1/2 כפית גרגירי כמון
כפית שטוחה כורכום
שמן זית

מרכיבים למרק

3-4 סלקים בינוניים
שורש סלרי
2 בצלים
תפוח עץ ירוק גדול
2 חבילות קטנות רסק עגבניות ללא סוכר
מיץ מ – 3-4 לימונים
זר נענע
כמון
מלח ופלפל

הוראות הכנה

מתחילים מהמילוי: מבשלים במים ללא מלח את העדשים. מטגנים בשמן זית את גרעיני הכמון ומוסיפים את הבצל. כשהוא שקוף מוסיפים את הגזר, מלח, פלפל וכורכום וממשיכים לטגן עד השחמה. כשהתערובת שחומה היטב מוסיפים את העדשים המבושלות והאגוזים. נותנים לתערובת לספוג טעמים כמה דקות נוספות ומכבים את האש. מוסיפים ירוקים קצוצים, מערבבים היטב ומתקנים תיבול.

קובה סלק

עוברים לבצק. שמים את הסולת בקערה ומוסיפים את המלח והשמן. מתחילים לשפוך פנימה מים בהדרגה ותוך כדי לישה, עד יצירת בצק אחיד, לא נוקשה אבל גם לא רטוב מידי. כשהבצק מוכן, שמים אותו בצד מכוסה במגבת כדי לנוח בזמן שמכינים את המרק.
חותכים את הבצל לקוביות ומתחילים לטגן בסיר גדול. קולפים את שורש הסלרי, חותכים לרבעים ואת הרבעים לפרוסות דקות לרוחב ומוסיפים לסיר. קולפים, חותכים ומוסיפים באותו האופן את הסלקים. נותנים לירקות להיצרב ולהשחים. הרבה מטעם המרק מגיע מהשלב הזה. רגע לפני שמוסיפים את המים, מכניסים פרוסות דקות של התפוח (לא צריך לקלף) שייצרב גם הוא בתוך התערובת. התפוח מוסיף עומק, מתקתקות וחמצמצות שמשתלבת נפלא עם הסלק והלימון. שמים מים רותחים, בערך פי שניים מגובה הירקות. המרק צריך להכיל מספיק נוזלים בשביל לקבל אליו את הקובות. אם צריך, הוסיפו יותר.
בשלב הזה מביאים את הסיר לרתיחה ולאחר מכן ממשיכים בישול על אש קטנה כשהסיר מכוסה, עד לריכוך הירקות. בינתיים, ניגשים למלאכת הגלגול.

קובה סלק

פה, אני שולחת אתכם לממלכת היו – טיוב. המאמות העירקיות והכורדיות, יודעות לגלגל הרבה יותר טוב ממני… העיקרון ברור – יוצרים מעטפת דקה ככל שאפשר מהבצק ומכניסים אל תוכו כפית גדושה של מילוי. סוגרים היטב מבלי לקרוע את הבצק ומניחים על צלחת שטוחה מכוסה במגבת.
כאשר חלק מהקובות מוכנות להיכנס למרק, עוברים לשלב התיבול הסופי שלו: מוסיפים רסק עגבניות, הרבה מלח, מיץ לימון, כמון ואת זר הנענע, כמו שהוא, אל תוך הסיר. הנענע נותנת רעננות גאונית. אל תוותרו עליה.
תקנו ודייקו את התיבול, תנו למרק את פוטנציאל הטעם שלו והוא מצידו, יילך ויעמיק את טעמיו עם הימים. כשהוא טעים לכם, זה הזמן להוסיף פנימה את הקובות. רצוי לא להכניס את כולן בבת אחת כדי להימנע מירידת טמפ' חדה מדי. אפשר להכניס חלק ותוך כדי להכין את האחרות ולהוסיף אותן לסיר בהדרגה. הקובות צריכות כ – 20-30 דקות כדי להתבשל.
ימי גשם אחרונים נפלאים שיהיו!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
קציצות טופו וסלק

קציצות טופו וסלק

קציצות טופו וסלק

קציצות הבית שלנו, מתכון נהדר, פשוט וזריז לקציצות טופו שמקבלות אליהן באהבה איזו תוספת שרק תבחרו. הגרסה האהובה עליי כוללת סלק חי שצובע את ה כ ל באדום-ורוד חושני וצבעוני.
הכמויות פה משוערות בלבד. בשלו מהלב והתאימו לטעם שלכם.

מרכיבים

2 סלקים בינוניים, קלופים ומגורדים בפומפייה גסה
3-4 שיני שום קלופות (אפשר פחות. עניין של העדפה)
1 בצל סגול קטן, קצוץ לקוביות קטנטנות או 1-2 בצל ירוק פרוס דק
1 חבילת טופו
1/3 כוס שיבולת שועל טחונה לקמח במעבד מזון או מטחנת תבלינים
3 כפות שמן זית
1/3 זר כוסברה (יאממ) או פטרוזיליה (פחות יאממ) קצוץ דק
פפריקה אדומה / כמון / מלח / פלפל

הוראות הכנה

מעבדים את הטופו במעבד מזון עם השום ו- 3 כפות שמן זית עד שהוא נהפך למחית חלקה, ממש משחה. זה מה שידביק את הקציצות יחד. מעבירים לקערה ומוסיפים את הסלק המגורד, הבצל הקצוץ, הירוקים שקצצנו ואפשר כבר לתבל – מלח, פלפל שחור, כמון ופפריקה. תבלו בנדיבות זה מה שנותן את הטעם. לוקחים את קמח שיבולת השועל ומתחילים מלהוסיף 3 כפות. השיבולת מייצבת את התערובת ע"י ספיחת נוזלים אבל לא להוסיף יותר מדי. מתחילים לערבב יחד (עם הידיים. כן. קשה לערבב טוב עם כף) את כל החומרים עד ליצירת מסה אחידה ומעורבבת היטב. אני מערבבת את זה בתנועה לישה, כאילו זה בצק, מלמטה למעלה. המסה צריכה להיות בעלת גוף, יציבה, דבוקה היטב ועם זאת לא דביקה מדי כדי שתוכל להיות קלה לעיבוד. אם צריך, הוסיפו עוד כף או שתיים של הקמח. טעמו את התערובת ותקנו תיבול אם צריך. זה הזמן להדליק תנור על 180 מעלות ולשים נייר אפייה על התבנית.

קציצות טופו וסלק

עם ידיים רטובות קלות יוצרים כדורים מעט יותר קטנים מכדור פינג פונג ומועכים אותם בין שתי הידיים ליצירת קציצה פחוסה. שמים על התבנית בשורות יפות ומכניסים לתנור. בודקים את מצבן אחרי 10-15 דקות. הופכים אחת, אם התחתית קיבלה צבע שחום, הופכים כך שהצד השני ישחים גם. בודקים שוב אחרי 5 דקות וכשהן שחומות מוציאים. חשוב לתת להן להתקרר מעט, הן מתייצבות הרבה יותר אחרי שהטמפרטורה שלהן יורדת.

נשמרות מצויין בקירור עד 5 ימים, כיפיות ביותר (!) בתוך סנדוויץ' עם חרדל, עגבנייה ובצל.

 

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
דאל מקהני

דאל מקאני

דאל מקאני

אז כשמזמינים בהודו דאל מקאני, דאל שחור עם שמנת ושאר דברים טובים, יש שתי אסטרטגיות עיקריות:
1.לעוט מהר על הצלחת ברגע שהמלצר מניח אותה על השולחן ולדוג החוצה את קוביית החמאה הנדיבה שנמסה לך במרכז הצלחת.
2.להישען אחורה, כי היי, אתם בהודו, לנשום אוויר הימלאיה או אוויר וראנסי מפוחם ומקודש, ולהביט בה, בקוביית החמאה הנדיבה הזו, מתמוססת לאיטה בתבשיל השחור, מעניקה לו שמנוניות מלוחה ומנחמת.
אז לא, אנחנו טבעונים פה ולא משתמשים בחמאה אלא בחלב קוקוס שעושה יופי של עבודה, אבל בלי קשר, דאל מקאני זה לא דאל של יומיום, זה לא דאל של על הדרך, אלא מנה צפון הודית חגיגית ומתובלת שבעיקר עושה להתגעגע.

מצרכים

כוס עדשים שחורות מושרות למשך 12 שעות
1 בצל גדול
6 שיני שום
חתיכת ג'ינג'ר (כ – ס"מ וחצי)
צ'ילי ירוק טרי – לאוהבי החריף
עגבניה גדולה קלופה
קופסה קטנה של רסק עגבניות
250 מ"ל חלב קוקוס
1/2 צרור כוסברה
כפית זרעי כמון
כפית זרעי כוסברה טחונים
כפית גדושה גראם מסאלה
1/4 כפית פלפל שאטה
מלח ופלפל

הוראות הכנה

שמים את העדשים המושרות בתוך סיר עם מים ומבשלים עד לריכוך. אפשר לסנן, לא חובה, אבל חשוב לשמור את המים.
קוצצים קטן את הבצל, השום והג'ינג'ר. מחממים שמן קוקוס או זית ומוסיפים זרעי כמון. אחרי שהם נפתחים מעט מוסיפים את הבצל, הג'ינג'ר והשום (וגם צ'ילי ירוק אם רוצים) ונותנים להם להשחים יפה על אש קטנה-בינונית. מוסיפים את העגבנייה, קצוצה דק וכשהיא נטמעה היטב בתוך התערובת מוסיפים את רסק העגבניות, זרעי הכוסברה הטחונים, הצ'ילי היבש והגראם מסאלה וממשיכים לאפשר לתערובת להתחבר במחבת ולהפוך משחתית ממש. אשת סוד הודית אומרת שהשלב בו השמן מתחיל להיפרד מעט מן הירקות הוא השלב בו מוסיפים את העדשים על נוזליהן. כדאי להוסיף את הנוזלים במידה בהתחלה. אנחנו רוצים תבשיל נוזלי אבל סמיך. אם לא נשארו נוזלים בעדשים, אפשר להוסיף מים. ממשיכים לתת לעדשים לספוג טעמים, להתרכך ולהתפרק חלקית ולתבשיל להצטמצם. כשרמת הסמיכות מתאימה מוסיפים את חלב הקוקוס, מלח ופלפל. מבשלים כמה דקות נוספות כדי שחלב הקוקוס יתערבב היטב, מוסיפים כוסברה קצוצה ומכבים את האש.
מגישים על אורז או צ'אפאטי לניגוב.
בתיאבון! שתפו אותנו אם ניסיתם ותרגישו חופשי להתייעץ.

בתיאבון!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים
לביבות תירס3

לביבות תירס טבעוניות

לביבות תירס2

צהוב של סוף קיץ

אז אמנם אנחנו כבר יותר בתחילת הסתיו מאשר סוף קיץ אבל עדיין, בנזוגי שיחיה, חזר מהשוק האורגני עם 4 קלחי תירס משגעים וחיפשנו משהו מהיר לבראנץ' של יום חופש אז עשינו אחד ועוד אחד – ויצא המתכון הפשוט והנהדר הזה. אפשר להשתמש בשבילו בכל תירס שתרצו – משומר, קפוא, משובט מהסופר, אבל הכי הכי, תירס אורגני מתוק שמתפצפץ בפה בניגודיות נפלאה ללביבה הפיקנטית שמקיפה אותו. קמח התירס מוסיף קראנצ'יות כיפית וקמח החומוס, הפלא הגדול של המטבח הטבעוני, משמש כתחליף לביצים. 

מצרכים לכ-12 לביבות גדולות

2 קלחי תירס טרי
3 בצלים ירוקים פרוסים דק
1/2 זר כוסברה קצוץ
5 כפות נדיבות של קמח תירס בטחינה גסה
3/4 – 1/2 כוס קמח חומוס
2 כפות קמח אורז מלא (אפשר גם עם כוסמין או לוותר לגמרי)
אורגנו טרי קצוץ
פלפל שחור גרוס
מלח אטלנטי
פלפל שאטה יבש – למי שרוצה להוסיף מעט חריפות

אופן ההכנה

שמים את הקלחים בסיר עם מעט מים בתחתית ומאדים עד שהוא מוכן (צבע צהוב עמוק). זה קורה מהר, גג 10 דקות. כשהוא מבושל, מורידים עם סכין את הגרעינים. מניחים בקערה ומוסיפים בצלים ירוקים פרוסים, כוסברה ואורגנו קצוצים, קמח תירס, קמח אורז, פלפל שחור ומלח בנדיבות (התיבול מתעמעם כשהלביבה מוכנה) ושאטה. בקערה קטנה מערבבים, עדיף עם מטרפה, את קמח החומוס בכמות שווה של מים. לערבב היטב, יש לו נטייה לגושים. התערובת צריכה להיות לא דלילה אבל נוזלית יחסית ואם היא סמיכה מדי, דללו בעוד מים. קמח החומוס הוא מה שמחבר בין כל המרכיבים אז אם אתם מרגישים שחסר עוד חומר מחבר, הוסיפו עוד כף או שתיים של קמח חומוס ומים. מעלים מחבת נון סטיק על אש גבוהה וכשהיא מתחממת, מנמיכים את האש. אני בדרך כלל נמנעת מלטגן בשמן אבל הלביבות האלה אוהבות מעט שומן אז שמים כפית, זה מספיק, של שמן (זית או אחר) במחבת לפני כל סבב קציצות. את הלביבות האלה אי אפשר לעצב ביד אז שמים כף גדושה של התערובת ומעצבים עם גב הכף לצורה והגודל הרצויים. מטגנים על אש קטנה עד השחמה. הופכים ומשחימים את הצד השני. וזהו. טעים טעים עם סלסת עגבניות, בצל וכוסברה וטחינה בצד.

לביבות תירס

בתיאבון!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש
Loading+ הוספה למועדפים