אני מוכרחה להודות שאורז מלא אף פעם לא ממש קנה אותי. כן כן, קראתי רבות על יתרונותיו הבריאותיים, במיוחד בהשוואה לאחיו החיוור והטעים הרבה יותר. ניסיתי זנים שונים, תיבולים שונים וצורות בישול שונות, אבל זה אף פעם לא היה ממש זה. והנה, ערב אחד החלטתי שאני רוצה להכין קציצות. היו שאריות אורז בריא מבאס מאתמול שנמנמו להם בסיר במקרר; מסוג השאריות שנשארות שם כמה ימים, או לכמה זמן שזה לוקח עד שאני מצליחה להודות בפני עצמי שאני לא באמת הולכת לאכול את זה, ואז נזרקות. אך לא הפעם. פתאום חשבתי שאולי האורז הזה דווקא יכול להוות בסיס טוב לקציצותיי, ושזה לכל הפחות שווה ניסיון.
זה היה רעיון מוצלח בהחלט. מסוג הרעיונות שגורמים לי לקשקש בלי סוף על כמה שבאמת יש לי אינטואיציה טבעית לדברים כאלה ושאם נגיד, מאיזושהי סיבה בלתי-מוסברת, הייתי מוצאת את עצמי בתוכנית כמו מאסטר שף, הקציצות שלי היו מעיפות לכולם שם את התחת. השילוב של האורז המבושל עם קמח חומוס מחזיק את הקציצות יפה ונותן מרקם "קציצתי" של משהו בשרני וטחון שבכלל לא הייתם מנחשים שהוא אורז, מלא או אחר.
הטועם הרשמי שלי – שגם הוא לא חובב אורז מלא, בלשון המעטה – לא הרגיש בנוכחותו של האורז עד שלא אמרתי לו. הוא גם מספיק נחמד בשביל להקשיב בסבלנות לאגו-טריפים ההזויים שלי מדי פעם, ולטפוח לי על השכם למקרה שאני לא עושה את זה מספיק בעצמי. והוא אמר שהמתכון הזה חייב ללכת לבלוג. אז הנה הוא.
בפעם הראשונה, בישלתי את הקציצות בתוך הרוטב אחרי שאפיתי אותן, כעשר דקות במחבת מכוסה. ביום של צילום המתכון הגשתי את הרוטב בנפרד, ובסוף החלטתי שאני מעדיפה את האופציה הראשונה. אני אשאיר לכם את ההחלטה הזאת.
אם אין בנמצא עגבניות שרי מנומרות – הכוונה לעגבניות האדמאדמות-ירקרקות הכהות שאני כה אוהבת – אפשר בהחלט להשתמש באדומות רגילות או אפילו בעגבניות תמר קצוצות, אבל אני ממליצה על המנומרות כי הן מתוקות במיוחד ועם ארומה מענגת שהיא כולה שלהן.
רכיבים: (ל-12 קציצות, שיכולות להיות 4-6 מנות, ואפשר בהחלט גם להקפיא אותן)
כף שמן זית
3 כרישות קטנות (או 2 בינוניות), החלקים הבהירים בלבד
2 חבילות מנגולד – כ-20 עלים גדולים עם הגבעולים
2 כוסות אורז מלא מבושל
1/4 1 כוס קמח חומוס
1/2 כוס מים
1/2 1 כפיות מלח
כפית פלפל שחור
כפית כמון
עוד שמן זית להברשה
רכיבים לרוטב:
20 עגבניות שרי מנומרות (30 אם הן קטנות)
כף שמן זית
בצל בינוני, קצוץ
3 שיני שום, כתושות
100 גרם רסק עגבניות
1/4 כוס יין אדום יבש
2 כפות מיץ לימון + כף גרידה
כף עלי זעתר או ארגנו טריים
כפית סוכר חום
מלח ופלפל לפי הטעם
הכנת הקציצות:
מחממים כף שמן זית במחבת. חוצים את הכרישות לאורכן ופורסים אותן, ומטגנים בשמן הזית עד להזהבה.
בינתיים, שוטפים את עלי המנגולד וקוצצים אותם (גם את הגבעולים).
מעבירים את הכרישה המטוגנת למסננת מעל קערה. שמים את המנגולד הקצוץ באותה המחבת עם כמה כפות מים, מכסים ומבשלים כ-7-8 דקות, עד לריכוך. מעבירים למסננת וסוחטים היטב.
מחממים תנור ל-200 מעלות. בקערה גדולה, מערבבים עם הידיים את הירקות, האורז, קמח החומוס, התבלינים ו-1/2 כוס מים לתערובת אחידה שהיא די דביקה.
מרפדים תבנית אפיה עם נייר אפייה ומברישים אותו במעט שמן זית. עם ידיים רטובות, צרים קציצות בקוטר של כ-5-6 ס"מ ועובי של כ-2 ס"מ. מברישים את הקציצות במעט שמן זית. אופים 25 דקות על צד אחד, הופכים ואופים ל-20 דקות נוספות.
בינתיים, מכינים את הרוטב.
הכנת הרוטב:
חורצים צלב קטן בתחתית של כל עגבניה. שמים אותן בקערת מתכת או בסיר קטן, שופכים עליהן מים רותחים וחולטים כשתי דקות, עד שהקליפות מתחילות להיפרד מהעגבניות. מעבירים למסננת ושוטפים במים קרים. מקלפים את העגבניות, חוצים אותן לאורך ומניחים בקערה (שומרים על המיץ שלהן עד כמה שניתן).
מטגנים את הבצל הקצוץ בשמן הזית, עד להזהבה קלה. מוסיפים את העגבניות ואת שאר חומרי הרוטב ומערבבים היטב. בזמן הבישול, מועכים את העגבניות בעזרת מועך תפוחי-אדמה.
מכסים את המחבת ומבשלים על אש קטנה כרבע שעה.
בשלב זה, כאמור, אתם יכולים לבחור אם לבשל את הקציצות בתוך הרוטב (בישול של כ-10 דקות לאחר אפיית הקציצות) או להגיש מעל, מתחת או בצד. בתאבון!
