באחד משיטוטיי האובססיביים במחוזות האוכל ברשת נתקלתי בשף דניאל פטרסון, בעליה של COI שכבר הספיקה לזכות בשני כוכבי מישלן, וגם של מוסדות קצת פחות רשמיים, אם כי לא פחות מוקפדים, כמו ALTA CA למשל. במה שנראה כאלתור של אותו רגע (אם כי קשה לי לייחס אלתור לפרפקציוניסט כזה) הכין פטרסון ירקות מאודים על מצע של בורגול. מעל הכל הוא ירה להבת סריראצ'ה ובאותו רגע כבר ידעתי מה אני הולך לאכול הערב. נזכרתי שיום לפני אמא שלי דחפה לי שקית של קוסקוס קפוא לפריזר (היא משתמשת בזה כקרחון לשמור את הבישולים שהיא מביאה באדיקות בכל ביקור שלה מהדרום) והחלטתי להחליף בין הדגנים ולתת לכל העניין שם תואר מקומי. כך נולד קוסקוס סן פרנסיסקני. את שני הדירהאם שלי הוספתי בדמות מחית ברוקולי שהחליפה את הביצה שבה השתמש פטרסון לקשור יחד את כל הירקות.
קוסקוס סן פרנסיסקני
החומרים:
ברוקולי חתוך לפרחים ולקוביות מן הגזע
2 פטריות יער גדולות, קרועות ביד
שתי שיני שום קצוצות
רבע כוס שמן זית
כפית אבקת שום
חצי כפית מלח הימלאיה
פלפל שחור
מיץ מלימון אחד
צרור תרד ו/או מנגולד קרוע או חתוך לחתיכות גדולות
2 זוקיני חתוכים לפרוסות
אופן ההכנה:
מביאים מים לרתיחה בסיר קטן ומבשלים בהם את הברוקולי עד שהוא מתרכך מעט (כ-10 דקות)
מאדים את התרד במחבת עד שהוא מצטמצם מאוד בנפחו
מוסיפים את הפטריות והשום הקצוץ וממשיכים לאדות כ-2 דקות תוך כדי ערבוב
מוסיפים את השמן, פרחי הברוקולי והזוקיני ומערבבים. מתבלים במלח ופלפל.
בינתיים, במעבד מזון טוחנים את גזע הברוקולי עם מיץ לימון, מעט מים, אבקת שום ומלח הימלאיה עד שמגיעים לעיסה סמיכה ואחידה. מוסיפים למחבת ומערבבים דקה על אש גבוהה. מגישים לצד קוסקוס ומשפריצים מעל מעט סריראצ'ה או טבאסקו
