פסטה ברוטב עגבניות

כשהייתי ילד הייתי בעייתי באוכל. מכירים את הילדים שמפרידים את המאכלים בצלחת, כי אם משהו נוגע במשהו, כל הארוחה וכל התיאבון הלכו? אז הייתי כזה. עד שנות העשרים שלי. נוראי, אני יודע. כילד, למדתי לאהוב את הדברים הבסיסיים, וכשזה מגיע לפסטה, אין יותר בסיסי מפסטה ברוטב עגבניות. אמא שלי, בשלנית מעולה, הייתה מכינה פסטה כזאת שהייתי אוכל לפחות כל שלושה ימים בתקופות מסויימות. עד כדי כך אהבתי את הפסטה הזאת. כשגדלתי, היא לימדה אותי להכין אותה. כשהשתלטתי על כל העסק הלא מסובך הזה, התחלתי להבין מה אני אוהב יותר ומה פחות, ועשיתי את ההתאמות. ועכשיו מגיע רגע של יומרה ושחצנות – זאת הפסטה ברוטב העגבניות הכי טעימה שטעמתם. מאיפה אני שואב את הביטחון הזה? מזה שחברים שבאו אליי, היו תמיד מבקשים שאני אכין את זה. מאיפה עוד? יותר מפעם אחת נפגשתי עם אקסית וכשהעלינו זכרונות טובים, הדבר הראשון שהן אמרו "זוכר את הפסטה שהיית מכין?". כן, אני מקווה שעצם האנקדוטה האחרונה הזאת אומרת יותר על הפסטה מאשר על שאר הקשר, אבל היי, זה עדיין ממלא אותי גאווה.

מצרכים ל-2 מנות

300 גרם רסק עגבניות
כף אבקת מרק בטעם עוף
כפית אורגנו
כפית כמון
כפית פפריקה חריפה
כפית חוויאג'
פסטה

הוראות הכנה

מרתיחים מים בכמות גדולה. מוזגים כוס אחת מהמים הרותחים, ומערבבים בה את אבקת המרק. את שאר המים שופכים לסיר, ושם מבשלים את הפסטה.
מרתיחים מעט שמן במחבת (באמת מעט), וכשהשמן רותח, מכניסים למחבת את רסק העגבניות. נותנים לו דקה או שתיים להתחמם. רצוי "לערבב" אותו מדי פעם, כדי שלא ישרף. בזמן הזה אפשר להוסיף את התיבול (אורגנו, כמון, פפריקה וחוויאג').
לאחר מכן שופכים את הכוס עם המרק פנימה.
בשלב הזה הרוטב נוזלי מאוד, וממשיכים לטגן עד שהוא יצטמצם. פה מופיע שלב שהוא שינוי מהמתכון שהייתי אוכל כילד, והוא רמת הסמיכות של הרוטב. אני אוהב את הרוטב יותר סמיך, ולכן אני משאיר אותו על המחבת לפחות עוד עשר דקות. לפעמים רבע שעה. אבל זה יכול להיות גם חמש דקות, אם אתם אוהבים את הרוטב יותר נוזלי.
חשוב להקפיד לערבב כל הזמן, כדי התחתית לא תישרף.
כשהפסטה מוכנה, אני מסנן אותה ממים, ומכניס אותה לסיר עם הרוטב. דקה של ערבוב, עד שהכל מתכסה ברוטב, ואז אני מכבה את האש.
זהו. שיהיה בתיאבון!

אגב, כמו אמא שלי, אני משתמש ברוטב הזה גם להכנת רוטב לפיצה.

💓 הוספה למועדפים