דאל מקאני

אז כשמזמינים בהודו דאל מקאני, דאל שחור עם שמנת ושאר דברים טובים, יש שתי אסטרטגיות עיקריות:
1.לעוט מהר על הצלחת ברגע שהמלצר מניח אותה על השולחן ולדוג החוצה את קוביית החמאה הנדיבה שנמסה לך במרכז הצלחת.
2.להישען אחורה, כי היי, אתם בהודו, לנשום אוויר הימלאיה או אוויר וראנסי מפוחם ומקודש, ולהביט בה, בקוביית החמאה הנדיבה הזו, מתמוססת לאיטה בתבשיל השחור, מעניקה לו שמנוניות מלוחה ומנחמת.
אז לא, אנחנו טבעונים פה ולא משתמשים בחמאה אלא בחלב קוקוס שעושה יופי של עבודה, אבל בלי קשר, דאל מקאני זה לא דאל של יומיום, זה לא דאל של על הדרך, אלא מנה צפון הודית חגיגית ומתובלת שבעיקר עושה להתגעגע.

מצרכים

כוס עדשים שחורות מושרות למשך 12 שעות
1 בצל גדול
6 שיני שום
חתיכת ג'ינג'ר (כ – ס"מ וחצי)
צ'ילי ירוק טרי – לאוהבי החריף
עגבניה גדולה קלופה
קופסה קטנה של רסק עגבניות
250 מ"ל חלב קוקוס
1/2 צרור כוסברה
כפית זרעי כמון
כפית זרעי כוסברה טחונים
כפית גדושה גראם מסאלה
1/4 כפית פלפל שאטה
מלח ופלפל

הוראות הכנה

שמים את העדשים המושרות בתוך סיר עם מים ומבשלים עד לריכוך. אפשר לסנן, לא חובה, אבל חשוב לשמור את המים.
קוצצים קטן את הבצל, השום והג'ינג'ר. מחממים שמן קוקוס או זית ומוסיפים זרעי כמון. אחרי שהם נפתחים מעט מוסיפים את הבצל, הג'ינג'ר והשום (וגם צ'ילי ירוק אם רוצים) ונותנים להם להשחים יפה על אש קטנה-בינונית. מוסיפים את העגבנייה, קצוצה דק וכשהיא נטמעה היטב בתוך התערובת מוסיפים את רסק העגבניות, זרעי הכוסברה הטחונים, הצ'ילי היבש והגראם מסאלה וממשיכים לאפשר לתערובת להתחבר במחבת ולהפוך משחתית ממש. אשת סוד הודית אומרת שהשלב בו השמן מתחיל להיפרד מעט מן הירקות הוא השלב בו מוסיפים את העדשים על נוזליהן. כדאי להוסיף את הנוזלים במידה בהתחלה. אנחנו רוצים תבשיל נוזלי אבל סמיך. אם לא נשארו נוזלים בעדשים, אפשר להוסיף מים. ממשיכים לתת לעדשים לספוג טעמים, להתרכך ולהתפרק חלקית ולתבשיל להצטמצם. כשרמת הסמיכות מתאימה מוסיפים את חלב הקוקוס, מלח ופלפל. מבשלים כמה דקות נוספות כדי שחלב הקוקוס יתערבב היטב, מוסיפים כוסברה קצוצה ומכבים את האש.
מגישים על אורז או צ'אפאטי לניגוב.
בתיאבון! שתפו אותנו אם ניסיתם ותרגישו חופשי להתייעץ.

בתיאבון!

מוזמנים לקרוא עוד בבלוג של נועה: יחפנים – מנימליזם בעולם החדש

💓 הוספה למועדפים