גילוי נאות: אף פעם לא היינו בהודו. ועדיין, אנחנו מתים על אוכל הודי. אז מה הביקורת הזאת לא תכלול? היא לא תכלול השוואה בין האוכל שמגישים ב-24 רופי לאוכל האותנטי שאוכלים בהודו, או בין האווירה במסעדה לאווירה הודית אמיתית. כן נדבר על אם האוכל שם טעים או לא, ואם האווירה נעימה או לא. רמז: כן, וכן.
נתחיל דווקא באווירה. כי החוויה של 24 רופי היא באמת קצת אחרת. בכניסה למסעדה תמצאו ארון נעליים, שם הנעליים שלכם ינוחו בזמן שאתם תסעדו. וזה נשמע פרט קטן וטכני, אבל הטקס הזה עושה משהו. אתם מוכנים עכשיו לישיבה על מזרנים ואכילה משולחנות נמוכים. עוד נחזור לאווירה בהמשך.
ב-24 רופי אפשר למצוא אוכל הודי צמחוני (שהוא ברובו טבעוני) שכולל תבשילים ומנות הודיות מסורתיות. למרות שמספר המנות בתפריט יחסית קטן, הגיוון הוא אינסופי.
כמנת פתיחה אכלנו סמוסה
סמוסה הוא מאכל הודי בצורת משולש שעשוי מבצק פריך וממולא בתפו"א ואפונה, הוא מוגש עם יוגורט (או טחינה, במקרה שלנו) ורוטב תמרהינדי חמוץ-מתוק. הסמוסה עצמה טעימה, פריכה ומלאה בתפוחי אדמה. האמת? טעימה מספיק מבלי שתצטרכו את הרטבים.
המנה העיקרית היא הטאלי
צלחת מתכת מסורתית המחולקת לתאים ומכילה תבשילי ירקות שונים (סבאג׳י) ואורז. התבשילים מגוונים על הצלחת, והם גם משתנים מיום ליום. ביום שביקרנו הטאלי היה מורכב מדאל (תבשיל עדשים מסורתי), תבשיל אפונה בקוקוס – טעים במיוחד ועשיר בטעמים (כאלו שהיה לי מאוד קשה לזהות), תבשיל תפוחי אדמה ותבשיל בטטה טופו, אורז לבן (אפשר לבחור גם באורז מלא), צ’פאטי (מעין פיתה הודית דקה) וצלוחית עם טחינה לעידון החריפות. אז איך כל התבשילים האלה מסתדרים? מעולה. אנחנו כמעט תמיד נעדיף כמה מנות קטנות על מנה אחת גדולה, כדי להרגיש כמה שיותר טעמים. הטאלי מאפשר בדיוק את זה. לוקחים חתיכת צ׳פאטי ומעבירים בתוכה בכל פעם ביס בטעם אחר.
ביום שני יש תפריט נוסף
אגב, אם אתם כבר מכירים את הטאלי שווה להגיע ביום שני, אז יש תפריט נוסף עם מנות מסורתיות מדרום הודו. הפעם אכלנו את המסאלה דוסה – אוכל רחוב מאוד פופולרי מדרום הודו. שזה כמו קרפ/טורטיה (ללא גלוטן עשוי מדגנים וקטניות) ממולא בתפוחי אדמה ומוגש לצד תבשיל עדשים.
אם נשאר לכם מקום לקינוח תוכלו להתלבט בתפריט עשיר של קינוחים הודיים מסורתיים. בנופי, בגסו, שלום למלכה ועוד קינוחים שאפשר למצוא גם בגרסה טבעונית. אנחנו הלכנו על מלבי, שהוא קליל ונעים. הוא הגיע עם סירופ הל מתקתק והיה מושלם.
בחזרה לאווירה
עד שסיימנו את הארוחה הגיעה שעת השיא, והמסעדה הייתה מלאה. ופתאום שמנו לב למשהו שלא נשמע מוזר עד שחושבים על זה: האוכלוסייה הייתה הכי מגוונת שראינו אי פעם. היו ילדים קטנים שרצו בין השולחנות, היו זוגות בדייט, חבורה של חיילות, משפחות במפגש משפחתי, שתי חברות בשנות העשרים, וזוג בשנות החמישים. קהל מגוון בדיוק כמו מנת הטאלי שאכלנו. ב-24 רופי יש משהו כל כך מזמין ונטול פוזה.
*עוד משהו שכדאי לדעת, ומראה כמה המקום הזה הוא קצת אחר: ב-24 רופי לא מנהלים רישום על מה שהזמנו, נותנים בנו אמון מלא כשבאים לשלם בקופה המרכזית.