היום: ערב שישי בתחילת חודש יולי
השעה: 20:30
המקום: מסעדת בינדלה, מרכז תל אביב, 6 דקות משוק הכרמל (ומהבית שלנו)
על המקום קראתי בבלוג של אורי שביט. היא העלתה מספר מתכונים של המקום לבלוג שלה. המתכונים נראו מבטיחים וטעימים ובדיוק הגיע הרגע הנכון ללכת ולנסות את התפריט הטבעוני של מסעדה. החלק הכי מפתיע ביציאה זה שגיליתי שהמסעדה ממוקמת 6 דקות הליכה מהבית שלנו. וככה אני אוהבת את האוכל שלי, לא רחוק ועדיף גם ממש קרוב. בדרך כלל לפני שאני הולכת למקום שהוא ידידותי לטבעונים אני מחפשת את התפריט ובודקת מסקרנות איזו מנה אזמין ואיזו מנה תחכה לפעם הבאה. הפעם בגלל לו״ז צפוף לא הייתה לי הזדמנות לעיין בתפריט אז הסקרנות הייתה גבוהה.
התיישבנו על הבר (מתים על זה) והברמן קיבל אותנו בלבביות. שאלנו על התפריט הטבעוני והוא מיד עזר לנו והמליץ על המנות שהוא אוהב. למנה ראשונה, חלקנו סלט כרובית סיציליאני (₪51) שכלל עשבי תיבול, אגוזי לוז, פיסטוקים, ויניגרט שמן אגוזי לוז ולימון. המנה הייתה יחסית גדולה, כזאת שאדם אחד יכול לאכול למנה עיקרית (אם סלטים זה הקטע שלו) ומספיקה בדיוק בשביל שני אנשים למנה ראשונה. ציפיתי למצוא במנה תפרחות כרובית שלמות, אבל לצערי הן הגיעו מפוררות, אהבתי מאוד את הקאנצ׳יות שהאגוזים נתנו לסלט, אבל עם כל זה, הרגשתי שהמנה קצת מפוספסת, לא היה בה משהו מסעיר במיוחד. היה חסר אדג׳ שייתפוס וזה חבל.
סלט כרובית סיציליאני. אולי לימון היה מוסיף המון?
בעצת הברמן, לקחנו גם פוקאצ׳ה (₪16) שהייתה חביבה והגיעה עם מטבל אחד (חומץ בלסמי)
למנה העיקרית התלבטתי בין שתיים, רביולו פתוח (דפי פסטה, ראגו פטריות וירוקים, קרם אפונה, ויניגרט טימין ואורגנו ₪69) לבין אניולטי טבעוני (₪69), כיסוני פסטה ממולאים בקרם דלעת או אפונה. הלכנו לפי המלצת הברמן והזמנו את האניולטי – שהפעם היה ממולא בקרם אפונה. הברוקולי שליווה את הפסטה היה תפל, ולא השתלב במנה כלל, הוא היה די מיותר. הפסטה עצמה נחה לה בשלולית של שמן שקדים – לטעמי יותר מידי שמן, מכיוון שנשאר טעם עז של שמן בגרון עוד הרבה אחרי שסיימנו אכול. הכיסונים עצמם היו מעולים, טעימים, הקרם בפנים היה חלומי ממש. התבאסתי שלא היו עוד כיסונים כאלו בצלחת.
אניולטי טבעוני. הייתי שמחה אם הם היו צפים ברוטב שמנת טבעוני.
המנה העיקרית השניה שטעמנו היא מנת הארנצ'יני (עוגת ריזוטו פריכה, שורשים צלויים בממרח עשבים, רוטב עגבניות ₪74). רוטב העגבניות היה מושלם. אחד הטעימים שטעמתי – ואני לא מעריצה גדולה של רוטב עגבניות. השורשים שהגיעו בעיקר בדמות גזר היו צלויים במידה הנכונה והיו גם די טעימים. עוגת הארנצ׳יני, שלא הייתה ממולאת בכלום (כדרכו של ארנצ׳יני) הייתה חביבה, אם כי שמן הטיגון השתלט מעט על טעמה.
ארנצ'יני. לא מצאתי קשר בין רוטב העגבניות לעוגת הריזוטו.
יש אוירה מיוחדת בבינדלה, העיצוב מרשים, המוזיקה בדיוק בווליום הנכון, הצוות חייכן ואדיב. בפעם הבאה לפני שאגיע למסעדה, אפנה לי את הל״וז ואעיין בתפריט בצורה יסודית… :).
מנה שטעמנו ושהיינו חוזרים בשבילה: כרגע אין כזו. אלא אם כן הרוטב של האניולטי ישתנה
מנה שלא טעמנו והיינו חוזרים בשבילה: רביולו פתוח
יצא לכם לאכול שם? איך הייתה החוויה שלכם?
[reut]
[list_bottom]