נעים להכיר: עלמה איגרא

עלמה איגרא היא בלוגרית אוכל ותיקה שמשתפת מתכונים מהמטבח שלה כבר 8 שנים. למדתי ממנה המון, בעיקר בזכות ההסברים שהיא כותבת על כל חומר גלם שבו היא משתמשת במתכון. רובכם מכירים אותה כ״דברים בעלמה״ ובטוח פגשתם מתכון שלה אצלנו באתר או ברחבי הרשת.
אבל חכו רגע, לפני שאתם ניגשים למטבח, בואו להכיר את עלמה בדרך קצת אחרת: מה היא עושה כשהיא לא מפרסמת מתכונים בבלוג (עושה היסטוריה!) ולמה היא הכי מתגעגעת במטבח הישראלי.

עלמה איגרא
נעים להכיר: עלמה איגרא צילום: מתי מילשטיין

מתי פתחת את הבלוג שלך ולמה?

פתחתי אותו ב-2008, כשעדיין חשבתי שבלוג באינטרנט זה דבר אנונימי ומאוד מיסתורי. נהגתי לשלוח מתכונים לחברים במייל לפי מה שבישלתי באותו השבוע, ואז חבר הציע לי להפוך את זה לבלוג. אני צמחונית הרבה שנים, ולפני שלוש שנים עברתי לתזונה טבעונית כמעט לגמרי, פשוט כי טבעונות נראית לי הרבה יותר הגיונית בשביל הסביבה ובשבילי. בסופו של דבר אני כן אוכלת מדי פעם ביצים וחלב, בעיקר כשאוכלים בחוץ, אבל אני מנסה לפרסם בבלוג רק אוכל טבעוני, כי בלוג הוא במה פומבית וחשבתי שהבלוג יוכל לעזור להמון אנשים, גם לא טבעונים 100% מהזמן, להפחית צריכה של מוצרים מהחי.

מה את עושה כשאת לא מפרסמת מתכונים בבלוג?

החיים שלי מתחלקים עכשיו באופן מוזר בין שני עולמות מאוד שונים: האינטרנט, שבו אני בלוגרית ומפתחת מתכונים וכותבת בעברית לעשרות אלפי קוראים, והאקדמיה, שבה אני כותבת באנגלית דוקטורט בהיסטוריה באוניברסיטת קולומביה ומדברת עם מעגל מאוד מצומצם של מומחים בתחום שלי. זה נורא מוזר, אבל למדתי לאהוב לזגזג בין העולמות. וכל הזמן להרגיש שחלק ממני קיים בארץ וחלק ממני קיים בניו יורק. נראה לי שיש לי אישיות שונה קצת בכל שפה.

מה גרם לך להתאהב במטבח ולהתחיל לבשל?

התאהבתי באפייה בגיל שש כשעליתי על השיש במטבח של סבתא מירים בבת גלים וראיתי איך היא מקציפה חלבונים במקצף ידני והם עולים כמו קסם ויוצרים ענן לבן וחגיגי. הייתי אופה עוגות לגן של אחותי הקטנה כשהייתי בת שמונה, וכבר אז ניהלתי מחברת עם רישומים ורשמים לגבי אפייה. אז נראה לי שהייתי ״בלוגרית״ לפני שידעתי מה זה אינטרנט.

מהו המתכון הכי פופולרי בבלוג שלך?

מפתיע, אבל פוסט רטבי הסלט שלי הוא הנצפה ביותר בשנה האחרונה. חשבתי שמדובר בפוסט מאוד פשוט, אבל גיליתי שבתלכס אנשים תמיד מחפשים לגוון את רטבי הסלט שלהם ולשדרג את הארוחות היומיומיות בקטנה.

רטבים לסלט
הרוטב שישדרג לכם כל סלט

מאיפה את לוקחת השראה למתכונים שלך?

למרות שאני קוראת מגזינים ובלוגים, בסופו של דבר אני לוקחת השראה בעיקר משיחות עם אנשים. קודם כל כי דיבור על אוכל הוא מקרב לבבות אולטימטיבי וגם כי רוב האנשים הקרובים אליי הם בשלנים ובשלניות. הטיפ האחרון שקיבלתי הגיע ממוכר חביב בטריידר ג’ו (סופרמרקט בניו יורק שאני קונה בו לפעמים) כשפטפטנו על קיץ, והפגת החום של יולי בניו יורק: לחתוך מלפפון קטן וטרי לפרוסות דקות, לשים בכוס סודה קרה עם כמה קוביות קרח, להוסיף לזה כמה עלים טריים של בזיליקום. לא יאמן כמה המשקה הזה טעים. אחרי הצהריים, אגב, להוסיף לסיפור הזה שוט של ג’ין. מושלם.

במה שונה המטבח האמריקאי מהמטבח הישראלי, ולמה את הכי מתגעגעת במטבח הישראלי?

אוח שאלה כואבת! אני מתה על המטבח הישראלי, וכמו הרבה דברים טובים בחיים, למדתי להתגעגע אליו יותר ולהעריך אותו יותר מהמרחק. המטבח הישראלי צומח עכשיו בארה”ב ומקבל מעמד סלבריטאי, ובצדק, כי גם המנות הכי פשוטות שלו מביאות כזו רעננות וסטייל. כמעט את כל חומרי הגלם אני יכולה להשיג כאן, אבל הגעגוע העיקרי שלי הוא למלפפון ולפקוס (ירק שהוא מעין הכלאה של מלפפון וקישוא- ר.ו.), שני ירקות אהובים עליי שלא קל למצוא פה (או שזה ביוקר או שזה חסר טעם ובד”כ שניהם!). באופן כללי אני מרגישה שמלפפון הוא ירק שלא מקבל מספיק כבוד. הוא כל כך רענן, קריר, טעים ועדין… נראה לי שאייל שני עשה כבר יופי של יח”צ לעגבניה, אבל הגיע הזמן לפרגן למלפפון – מגיע לו הרבה יותר גלאם!

מרק מלפפונים קר
מרק מלפפונים קר. המלפפון הוא המלך!

איזה חומר גלם תיקחי איתך לאי בודד?

טחינה. למעשה, כבר לקחתי אותה איתי לכמה איים בעולם.

מהו חומר הגלם הטבעוני שלעולם לא ייכנס אליך למטבח?

תחליפים למיניהם שנראים יותר מידי מעובדים וטראשיים. מוכרים בארה”ב נקנקיות טבעוניות שנראות נורא. מלא מלח, שמן, סוכר וצבע מאכל. הכי רחוק ממה שאני מנסה להביא באוכל.

אם היית צריכה לאכול רק מאכל אחד כל החיים. מהו היה?

אפשר להיות קלישאה של טבעונים ולהגיד טחינה בבקשה? אז כן, טחינה.

שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית
שעועית מש עם תרד, עגבניות וטחינה גולמית

מה הכי חשוב לך באוכל?

שירבה שמחה בעולם.

יש בנאדם שאת מרגישה שהשפיע על האוכל שלך במיוחד?

אבא שלי. קודם כל מפני שהוא הבשלן הכי טוב שאני מכירה, עם הבנה טובה בירקות ובתבלינים ושימוש מרהיב בעשבי תיבול וכמה מה שטרי ובריא וקיים סביבך. הוא לא צמחוני, אבל תמיד דגל במדיניות שבשר אוכלים פעם אחת בשבוע ורוב התזונה מבוססת ירקות ופירות. ושנית, בגלל שהוא לימד אותי איך לאכול ואיך להנות מאוכל בצורה הכי ישירה וסקרנית ולא-פלצנית בעולם. יש משהו בעולם הזה של באזזים ואופנה לגבי אוכל שמקבל המון מעמד פומבי. מאבא שלי בעיקר אני לומדת שאוכל זה דבר משפחתי ואינטימי ושקט. אוכל ביתי, במלוא מובן המילה, הוא האוכל האהוב עליי. בגלל זה פחות בקטע של מסעדות ויותר בקטע של בישולים בבית.

מהו הכלי שלא תוכלי להסתדר בלעדיו במטבח?

סכין שף אחת טובה וחדה מהסוג שעולה מאה שקל + משחיז פשוט זה משהו שחייבים כדי להתחיל. אבל הכלי הכי יקר לליבי במטבח הוא המאקינטה שלי, כי אני מכורה לקפה טוב וכי הבישול הזה על הגז הוא פתיח יפיפה ליום. מכונות חשמליות למיניהן לא מגיעות לאותה רמה של דיוק שהמאקינטה מגיעה אליה.

למי היית רוצה לבשל, ומה היית מכינה?

חלום חיי לבשל ארוחת ערב למישל אובמה. היא נראית לי אחלה בנאדם, ויש לנו טעם דומה באוכל ובגברים. היא כל הזמן מעלה לאינסטגרם תמונות של ירקות וגני ירק! מצד שני, סידורי האבטחה לאירוח אישיות בסדר גודל כזה ילחיצו אותי.
אז הכי הייתי רוצה לבשל לאחותי הקטנה שגרה בארץ ואני מתגעגעת אליה יום יום. היא האדם הכי שנון וחכם שאני מכירה והיא אוהבת אוכל טוב. אף פעם לא ארחתי אותה בניו יורק אז החלום שלי הוא לבשל לה כאן. הייתי מכינה ארוחה קלילה וקיצית: סלט ירוק עם רוטב ויניגרט תותים, פסטה ביתית ברוטב עגבניות צלויות, ולקינוח טראפלס שוקולד שקדים וגם גלידת אוכמניות ולבנדר טבעונית.

טראפלס שוקולד-שקדים

מה היית רוצה לעשות אם לא היית מתעסקת באוכל?

לעוף.

מה אכלת אתמול לארוחת צהריים?

בולונז טבעוני מעדשים שחורות שאבנר הכין. טעים ומשביע וכיפי לאללה. אבנר מבשל מלא מנות טבעוניות וצמחוניות מעולות, ומדי פעם מאיים עליי שהוא יפתח בלוג מתחרה לשלי.

רוטב עגבניות
רוטב עגבניות קלאסי שתמצאו את עצמכם מכינים שוב ושוב

באיזו מסעדה את אוהבת לאכול?

אני מאוד אוהבת לאכול בחוץ אוכל שונה ממה שאני יכולה להכין בבית, ולכן מסעדות הודיות, סיניות וויאטנמיות בניו יורק אהובות עליי במיוחד. מאחר ואני חיה ממשכרות של עוזרת הוראה באוניברסיטה מדובר בדרך כלל במסעדות ביתיות פשוטות, מהסוג שאת יכולה להתפוצץ בו ב-8 דולר.
אחת הנקודות האהובות עליי בניו יורק נמצאת בצ’יינה טאון ונקראית Tasty Hand Pulled Noodles. המנה הטבעונית שלהם טובה בהרבה מכל המנות עם הבשר!
בתחום היותר יקר ממליצה על Hangawi Restaurant בקוריאה טאון. אוכל קוריאני טבעוני עוצר נשימה. יקרה לאללה, אבל מיוחדת באמת. מסעדה לימי נישואין :)

הטיפ שלך לבשלן המתחיל:

לבשל בשמחה ולאכול בשמחה. לעוף על עצמך ולהנות כשמשהו מצליח. להגיד בקול רם כשטעים. להנות כשאנשים ממצמצים בשפתיים ואומרים שטעיםםםםם (אני בד”כ עושה פרצוף-פוקר של נונשאלנט, אבל שואפת את המחמאות האלה לתוך הלב). ובכלל, מי שאמר שהכורח הוא אבי ההמצאה לא יודע על מה הוא מדבר. השמחה היא אם ההמצאה.

מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה?

אפרת ליכטשנטט מהבלוג “אז מה את עושה כל היום”. מבחינתי היא בלוגרית פורצת דרך שהעלתה את התחום של בלוגי האוכל בארץ רמה או שתיים למעלה, עם שפה חזותית מגובשת ובשלה מצד אחד ומאוד שובבה ומשחקית מצד שני. חוצמזה, היא ירושלמית.


לפני כשלוש שנים ראיתי הרצאה של עלמה (ביוטיוב) שהשאירה עליי רושם ושאני זוכרת עד היום. היא מדברת שם על בלוגים, ואוכל ואינטרנט ואיך זה קשור לאיך שאנחנו חיים את החיים שלנו. על איך לא כל מה שאנחנו רואים ברשת הוא באמת איך שאנחנו מדמיינים אותו. הרצאה קצרה שלא תיקח הרבה מזמנכם (12 דקות). כדאי לראות ולהבין על מה היא מדברת. אז הנה ההרצאה של עלמה בערב של ״12 דקות״:

אהבתם? שתפו:

אולי גם הרשימות האלה יעניינו אותך...

השאר תגובה