נעים להכיר: עֹז תלם

את עֹז תלם הכרתי דרך ״תיאבון בריא״. חיפשתי מתכונים ברשת ונתקלתי באחד מהמתכונים שלו, יותר נכון באחד ההסברים שלו על אוכל. אני לא זוכרת את המתכון המדויק שמצאתי אבל ההסברים, התמונות, ההסטוריה של חומרי הגלם – הדליקו אותי וגרמו לי להישאר ולקרוא עוד.

עז תלם
The Kitchen Coach – עז תלם. צילום: קרן ביטון כהן.

מאז אני עוקבת אחריו בקביעות ולא מפספסת אף מדריך שעולה אצלו באתר. אם אתם עוד לא מכירים אותו, אני מציעה לכם לעשות סיבוב בבלוג שלו וללמוד דבר או שניים על האוכל שאנחנו אוכלים. אבל שניה (!) לפני שאתם שוקעים בהסברים שלו בואו ותכירו אותו קצת יותר לעומק: מה הוא עושה כשהוא לא כותב בבלוג, מאיפה הוא לוקח השראה למתכונים ולמדריכים (רמז: אנשים כמוני וכמוכם) ומה הטיפ הכי טוב שהוא יכול לתת לבשלן המתחיל.

אז, היי עֹז, נעים להכיר :)

מתי פתחת את הבלוג שלך ולמה?

קודם כל למה: כי אני אוהב לאכול ומתרגש מכל מה שקשור לאוכל, בעיקר מלהמציא מנות חדשות בבית. את האתר שלי פתחתי לפני שנתיים וחצי, אוקטובר 2013. הרעיון הגדול היה ליצור לעצמי מקום לכתוב, לחקור, ללמוד וללמד על אוכל, ולדבר לא רק על מתכונים אלא גם על מה שעומד מאחוריהם: לפעמים זה סיפור היסטורי, לפעמים זה הקשרים תרבותיים, לפעמים זה כימיה או ביולוגיה, ולפעמים זה שילוב של הכל. וזה הכי כיף :)

מה אתה עושה כשאתה לא כותב לאתר, ומה מתכנן להמשך?

כשאני לא כותב לאתר אני מפתח מתכונים וכותב לחברות מסחריות ואתרי אוכל, ותמיד יש פרויקטים בהיכון. כרגע הצעד הבא הוא לעשות יותר וידאו – ככל הנראה בפייסבוק, ולפצח פורמט לתכנית בישול קלה נגישה ברורה ומעניינת.

מה עשית לפני שפתחת את הבלוג שלך?

לפני שהקמתי את האתר הייתי כתב אוכל באתר גדול, וראיתי את התגובות החיוביות לכתבות דומות שעשיתי. כתבתי כתבה על איך להכין אורז, ויום אחד דודה שלי סיפרה לי שהיא הגיעה לכתבה בחיפושים בגוגל. אז הבנתי את המשמעות האמיתית של כתיבה – שמאחורי כל מספר כניסות יש מישהו שעכשיו מבשל ויוצר בעזרת המילים שלך. לפני שהייתי כתב הייתי טבח במשך 3 שנים, ולמדתי הרבה מהשעות האינטנסיביות מאחורי הפס, וגם היה לי בלוג באנגלית שפעל לשנה קצרה.

מה גרם לך להתאהב במטבח ולהתחיל לבשל?

מאז שאני זוכר את עצמי אהבתי לאכול. הייתי ילד עם עיניים גדולות, ותמיד טועם עוד קצת וחייב לקחת ביס מכל מנה (היה לי קשה ללכת עם המשפחה למלונות עם בופה). גם בישול היה ברקע של החיים שלי, והתחלתי באמת להיכנס לזה אחרי הצבא, בדיוק אחרי שהשתתפתי ביפה והחנון. בקיצור הבנתי שאני לא עושה מספיק דברים שאני אוהב, ושבישול מרגש אותי, ממלא אותי (ואת הבטן של מי שאוכל) ושזה כר פורה וקל למחקר, פיתוח וגילוי.

מהו המתכון הכי פופולרי בבלוג שלך?

המתכון הכי פופולרי שלי (מבין הטבעוניים) הוא המתכון לפירה – אני משתמש בכמה טריקים פשוטים שאספתי ממתכונים של שפים מהעולם, ואיחדתי אותם לשיטה פשוטה וקלה להכין פירה, כאשר הסוד הגדול הוא שימוש בקליפות תפוחי האדמה ובמי הבישול כדי לתת לתפודים טעם מצוין ומרקם כיפי.

מאיפה אתה לוקח השראה למתכונים ולכתבות שלך?

הרבה השראה אני לוקח מהקוראים שלי. מדי פעם אני שואל בעמוד הפייסבוק של האתר – מה הייתם מכינים עם ערימת התרד או החצילים הזו, איזה מנה הייתם רוצים שאכין, ומהתשובות אני מרחיב לעצמי את האופקים – דוגמה למנה כזו היא מרק פרסי שגיליתי והכנתי בעקבות בקשה של קוראת. אני גם מקבל המון שאלות, לפייסבוק ודרך הצור קשר, והופך שאלות מעניינות לכתבות לכל דבר ועניין.

מרק פרסי של קטניות ואטריות
ביקשתם – קיבלתם. צילום: אסף אמברם.

איזה מחקר עשית שהשאיר עליך רושם מיוחד?

המחקר שאני הכי גאה בו הוא המחקר על האוממי, הטעם החמישי. לקח לי שנה לכתוב את הכתבה. דאגתי שתהיינה לי תמונות עבורה מהפתיחה של האתר, ולקחו לי כמה חודשים טובים עד שהגעתי לרמת ההבנה שרציתי בשביל לסיים אותה. מה שהפתיע אותי במהלך התחקיר הוא לגלות עד כמה חומרי גלם לכאורה יומיומיים עשירים בטעם. למשל עדשים, חיטה, ארטישוק ירושלמי ופטריות. וכמובן על כל התועלות שבמזונות מותססים.

איזה חומר גלם תיקח איתך לאי בודד?

עדשים! יכול לעשות מהם הכל, וזה אף פעם לא משעמם.

מרק עדשים, קוקוס ודלורית
מרק עדשים חלומי. צילום: אסף אמברם

מהו חומר הגלם שלעולם לא ייכנס אליך למטבח?

פיטנגו. לא מצליח להתחבר אליו. וכמובן מרגרינה כי מרגרינה זה רשע.

אם היית צריך לאכול רק מאכל אחד כל החיים. מהו היה?

קובה של סבתא.

מה הכי חשוב לך באוכל?

שמי שמכין אותו יעשה את זה מתוך כבוד למרכיבים ולא מתוך אגו. גם המאכל הכי פשוט הוא מורכב בטירוף, וככל שאני לומד יותר ככה אני נותן יותר ויותר כבוד למרכיבים איתם אני עובד. בעיני במטבח עושים רק 10% מהעבודה. את העבודה הבאמת קשה עשו אלו שייצרו את האוכל.

יש בנאדם שאתה מרגיש שהשפיע על האוכל שלך במיוחד?

סבתא שלי, סבתא חנה. גדלתי על האוכל שלה, ואני עדיין לומד ממנה המון. בכל פעם שבאים לארוחת ערב אני פותח את כל הסירים שעל הפלטה וטועם מהכל, והיא לימדה אותי שעורים חשובים בכל מה שקשר לשימוש חכם בחומרי גלם, ולא להוסיף דברים סתם.

מהו הכלי שלא תוכל להסתדר בלעדיו במטבח?

קרש חיתוך (כי להגיד סכין זה בנאלי).

למי היית רוצה לבשל, ומה היית מכין?

הייתי רוצה לבשל לאלטון בראון, מנחה תוכניות בישול אמריקאי שהתכנית שלו Good Eats, היא תכנית האוכל הטובה ביותר שאי פעם שודרה. הייתי מכין לו סלט טאבולה מתובל כמו שצריך וקובה אסלית.

סלט טאבולה
איזה עלים ירוקים צריך לשים בסלט וכמה? הכל במדריך. צילום: אסף אמברם.

מה היית רוצה לעשות אם לא היית מתעסק באוכל?

יש לי שני תארים במנהל עסקים, אז אני מניח שבעולם מקביל הייתי יועץ עסקי או משהו כזה. אבל זה מחוויר לעומת אוכל.

מה אכלת אתמול לארוחת צהריים?

אכלתי לחם שיפון עם סקורדליה: ממרח שום יווני על שמבוסס על לחם, תפוחי אדמה, שמן זית ושקדים (כמו מיונז רק עם טעם).

באיזו מסעדה אתה אוהב לאכול?

מסעדת חוות צוק בתל אביב. אם דיברתי על כבוד לחומרי גלם, שם זה המקום. מה שאני אוהב במסעדה זה את הגמישות והפתיחות – לא משנה מה העדה הקולינרית שלך, ידאגו לך שם ואוכל טעים וכיפי שישמח אותך. אם האוכל לא משמח אין מה להגיש אותו.

הטיפ שלך לבשלן המתחיל:

קודם כל למצוא מתכונים אמינים ובדוקים שאפשר לסמוך עליהם ;) ולשים לב לא רק למתכון אלא גם לטכניקה שעומדת מאחוריו, כי טכניקה להכנת מוקפץ דומה מאוד לטכניקה של הכנת פסטה, וככל ששמים לב למה עומד מאחורי המתכונים יותר קל להסתדר בלעדיהם. מה שמזכיר לי שאני צריך לכתוב כתבה על איך לפתח יצירתיות במטבח :D

מי היית רוצה שיענה על השאלון הזה?

הייתי מעביר לאסף שנער מחוות צוק :)

אהבתם? שתפו:

אולי גם הרשימות האלה יעניינו אותך...

השאר תגובה